אנדריי-
משכתי את אוולין לנשיקה רעבה, היא כרכה את הידיים שלה סביב העורף שלי והתמקמה בנוחות עליי, טרפתי את הפה המתוק שלה כשהיא השמיעה צלילים שהם מוזיקה לאוזניי.
טיילתי לאורך כל הגב שלה עם היד שלי עד שהגעתי לתחת שלה, לחצתי על פלח תחת והיא נרעדה תחת האחיזה שלי, "את אוהבת את זה וסטטה?" ניתקתי את הנשיקה כדי לשאול אותה.
סרקתי אותה בשלמותה עם עיניי, היא סמוקה בפניה וחסרת נשימה. "לא." אוולין ענתה כתגובה לשאלתי, היא חייכה חיוך מאתגר וליקקה את השפתיים שלה, "אתה עושה את זה חלש מדי," חייכתי חיוך חושף שיניים בחזרה, אם זה חלש מדי בשבילה אז אתן לה את מה שהיא רוצה.
לחצתי על פלח התחת שלה יותר חזק עם מעט רחמים, גניחה גרונית יצאה ממנה והיא שרטה את החזה שלי, "אני נראית לך כמו לימון לסחיטה?" היא שאלה ולפי הטון שלה שמשולב בחרמנות ואיך שהיא קירבה את גופה אליי היא אהבה את זה.
"כן וסטטה, אני אסחט ממך כל טיפת רטיבות," לחשתי באוזן שלה והיא בלעה את הרוק, הסומק התפשט יותר בפניה והיא הטיחה את שפתיה בשפתיים שלי.
כשהיא גונחת לתוך הפה שלי אני הכנסתי את היד שלי דרך החולצה שלה ומיששתי את הגוף שלה, היא המהמה באישור ונגעתי בשד הקטן שלה, לחצתי עליו בעדינות ואוולין התפראה ושרטה את הכתפיים שלי מבעד לחולצה.
שוב ניתקתי את הנשיקה ושמתי את הידיים שלי על החולצה, הורדתי את החולצה ממני ואוולין העבירה בגסות את עיניה על הגוף שלי, "אתה מאתגר אותי לקרב גלדיאטורים אנדריי?" היא אמרה בקול מושך ודפיקות הלב שלי נסקו, "אולי אני צריכה להביא חרב משלי." היא הסתכלה על החרב בנדן שהנחתי מוקדם יותר ברצפה.
"כל כך הרבה דם.. כמה גברים כבר הרגת אנדריי?" הסתכלתי על החרב הנאמנה שלי, אני לא סופר כל גבר שאני הורג.
"יותר ממה שהראש היפה שלך יכול לחשוב עליו," היא העבירה את היד שלה על הגוף שלי בפיתוי, "הרגת מאות גברים ואתה הולך להפסיד לאישה." הסתכלתי על היד שלה שמלטפת בעדינות את החזה שלי, "וסטטה, אני לעולם לא אפסיד לך," החלטתי להצטרף למשחק הזה שהיא משחקת בו, החיוך שלה התרווח ונהיה זדוני.
"אצלכם הגלדיאטורים ברגע שאתם לא מצליחים לקום אתם מפסידים, נכון?" היא שאלה ועשתה עיגולים על החזה שלי עם האצבע שלה, "נכון." עניתי לה והזקפה שלי גדלה יותר ממה שחשבתי שהיא יכולה.
כששכבתי עם נשים בעבר כל מה שהן עשו היה רק לגנוח, לא הסתכלנו אחד על השני, הן רק הסתכלו על הכרית כשצרחו את השם שלי, חוץ מזה לא דיברנו.
כך שהמשחק הקטן של אוולין שולח גלי התלהבות לכל מקום בגופי, אני אוהב את איך שהיא מסתכלת עליי בלהט ונוגעת בי במגע המפתה שלה.
YOU ARE READING
הקרב עליה
Romanceאוולין דלקה- הגיע היום הולדת 21 שלי ואיתה נלקחת החירות שלי. בתור הבת של הקיסר אני אצטרך לקיים את המנהג שעובר בדורות שלנו. אצטרך למצוא גבר ולהתחתן איתו, רק שאבא שלי תכנן משהו אחר עבורי. קרב גלדיאטורים עד המוות. הגלדיאטור האחרון שיעמוד על רגליו יזכה ב...
