התפקחות-סדרת הצטלבויות #2

פרק שבע~

אליף
אחרי שסלואן הלך ישר שטפתי את השיער שלי ושרפתי את הבגדים עם הדם שהיו עליי, שלא יהיו ראיות. הסתכלתי במראה וראיתי שהנזק לא כזה נורא. פשוט היה לי חתך, אבל זה לא משהו שאני לא יכולה להסתיר עם השיער. ניקיתי את עצמי טוב טוב והורדתי מעליי את ריח הדם. השתמשתי בכל האיפור שיש לי כדי להסתיר את כל הסימנים, וכבר התחלתי להתארגן לבית הספר כי שמתי לב שהשעה כבר חמש. התלבשתי ושמתי לב שהבגדים של הבית ספר שלי קצת מלוכלכים. שיט. לא כיבסתי אותם. שמתי עליי ג׳קט והשפרצתי מלא בושם. סידרתי את שיערי השחור החלק והסתכלתי שוב במראה אחרי התהליך המייגע הזה. העור החיוור שלי בכלל לא עשה טוב לעיניי הירוקות. יצאתי מהבית בשקט והתקדמתי לעבר בית הספר.
מאבי: ״חכי ליד הבית שלך, אני באה לאסוף אותך:)״
אליף: ״סבבה, תודה.״
בדיוק מאבי שלחה לי הודעה והפסקתי ללכת. אני כל כך עייפה, אבל אני באמת מעדיפה ללכת ללמוד מאשר להישאר בבית.
״בואי, כנסי!״ מאבי צפרה ונכנסתי והתיישבתי לידה. ״איך את מרגישה?״ היא שאלה. אף פעם לא עניתי אמיתי על השאלה הזאת, איך אני באמת מרגישה. ״בסדר.״ אמרתי. ״מה קרה בסוף לא באת?״ החזקתי בראשי. ״אמרתי לך, לא הרגשתי טוב.״ אני לא בטוחה שהיא יודעת על סלואן, אבל אם היא לא, למה שהוא יבוא בכלל לבדוק מה איתי? ״רבתי עם אווה אתמול, שוב.״ היא אמרה ונאנחה. ״למה הפעם?״ שאלתי. ״סתם, היא מנסה כזה לדבר איתנו כאילו לא קרה כלום, והיא מצפה שנתייחס אליה כאילו לא קרה כלום.״ אני יכולה להבין למה היא כועסת עליה, אבל לפחות לה יש אמא מתפקדת, גם אם היא לא ביולוגית, אבל עדיין מתפקדת, עדיין אמא. ״אולי כדי שלפחות..את יודעת..תנסי לתת לה הזדמנות?״ הצעתי. ״אני רוצה, אבל כל פעם שאני עוברת בדיקה נוספת, או חווה פתאום התקף של כאבים, אני נזכרת מה היה החלק שלה בכל זה.״ הנהנתי בהבנה, למרות שבתכלס, לא יכלתי להבין אותה. כי זה לא שעברתי משהו כזה כמוה. הגענו לבית הספר ויצאתי מהאוטו ביחד עם מאבי.
יאז: ״לא יכלתי לבוא היום, מרגישה על הפנים:(״
אליף: ״נבוא אלייך אחרי הלימודים.״
יאז: ״לא אין צורך, אני אבוא מחר לבית הספר:)״
אחרי שסיימתי להתכתב עם יאז שמתי לב שאנחנו לא הולכות לכיתה. ״בוקר טוב המורה,״ מאבי אמרה למחנכת שלנו. ״בוקר טוב מאבי. אז ככה, תכירו, זה שון, והוא מהיום איתנו בכיתה. אשמח מאוד אם תעזרו לו להשתלב ולהבין איפה הכול נמצא.״ היא אמרה בחיוך ומאבי הנהנה. שון היה נאה מאוד, וטיפוס שכל בחורה תרצה כנראה. בלונדיני ועיניים ירוקות שהסתכלו עליי והרגשתי שהן חוקרות אותי. ״היי, אני מאבי. זאת חברה שלי, אליף.״ מאבי הציגה אותנו בפניו. ״נחמד להכיר אתכן,״ הוא אמר והמשיך להסתכל עליי. ״יו, אוקיינוס, אפשר לחטוף אותך
לשנייה?״ מאבי הסתכלה עליי כדי לקבל אישור והנהנתי לה. ״אהה אז זאת מאבי המפורסמת? הבת זוג של רואן??״ הוא שאל. ״אז אתה כן מהעיר..כן זאת היא, האחת והיחידה.״ אמרתי והוא קצת צחק. ״מצטער, זה נראה כאילו אני ממש מתלהב אבל אני פשוט אוהב את כל התחרויות האלו והדברים האלה,״ הוא חייך וחשף כמה גומות. ״ומה את אוהבת?״ הוא שאל אותי פתאום ולא הייתי מוכנה לשאלה הזאת. אף פעם לא שאלו אותי מה אני אוהבת. ״לישון.״ עניתי לו והוא צחק. ״אני יכול להבין. אז, תעשי לי סיור, אליפה?״ הוא אמר וקרץ. ״אליפה? מה זה?״ גיחכתי והרגשתי את הסומק עולה. ״טוב, קוראים לך אליף, ופשוט החלטתי להוסיף ה׳ לשם שלך, וזה יוצא אליפה- אליף יפה.״ הרגשתי את החום עולה בפניי וראיתי שגם הוא מסמיק קצת. יפה? בחיים לא אמרו לי שאני יפה. ״אז שנתחיל בסיור או-״
״אליף. אני צריך אותך רגע.״ פתאום סלואן קטע את דבריו והופיע מאחורינו. ״אה, אני פה באמצע משהו סלואן.״ אמרתי בעצבים, והוא לא נראה יותר רגוע ממה שאני הייתי. ״זה דחוף,״ הוא אמר ואז התקדם. ״אה..שון, תחכה לי כאן?״ שאלתי והוא הנהן ואז הלכתי אחרי סלואן. ״מה הבעיות שלך, סלואן?״ שאלתי אותו בעצבים והוא נאנח. ״כלום. לא בא לי שתהיי ליד הסוטה הזה. זה הכול.״ צחקתי. ״הוא רק תלמיד חדש שאני ומאבי עושות לו סיור. אין בזה שום דבר. אם כבר, אתה הסוטה האמיתי פה.״ אמרתי והוא פער את עיניו. חשבתי שעוד רגע אני אקפא בעיניי התכלת שלו. ״אה כן, אליפה? רק תלמיד חדש? תחסכי ממני, אני מכיר בחורים.״ זה צבט לי איך שהוא אמר את השם חיבה החדש שלי.
״מה אתה רוצה אז? אני- רגע. אתה מקנא?..״ שאלתי. זה לא היה נראה לי הגיוני כי אין בנינו כלום. כן אני קצת הרבה דלוקה עליו אבל זה לא הדדי. לפי המבט המיואש בפנים שלו הבנתי שצדקתי.
״אתה מקנא. סלואן, מה יש לך לקנא לי? אין בנינו כלום.״ הוא גלגל את עיניו. ״אולי אני פשוט לא רוצה לראות אותך לידו? אה? אני לא מקנא לך, אליפה. פשוט לא רוצה שתהיי עם הסוטה הזה, זה הכול.״ נאנחתי והוצאתי אוויר. זה כבר מעצבן. ״תחסוך לי, סלואן. הוא רק תלמיד חדש. אין בנינו כלום כמו שביני לבינך אין כלום.״ פשוט הוצאתי את זה בכעס והתחלתי ללכת. ״איך הראש שלך? אגב?,״ נעצרתי לשנייה ואז המשכתי ללכת. איזה מניאק.
סלואן
אחרי מה שקרה אתמול עם אווה ומאבי, הלכתי לאחד הברים בעיר ושתיתי. אחר כך ראיתי איזו מישהי שמצאה חן בעיניי וכשניסיתי לקדם איתה את העניינים, הגוף שלי בגד בי. שוב. החבר הקטן שלי לא ממלא את תפקידו כמו שצריך. אבל, אם אני חושב על אליף, הוא מייד נכנס לפעולה. אומנם אני לא זוכר כמעט שום דבר מהלילה ההוא חוץ מתחושת השפתיים הטובה ביותר שהרגשתי, אבל החבר שלי למטה כנראה זוכר בהחלט. ובגלל זה, ברגע שהיום ראיתי אותה עם השון הזה, התעצבנתי. איך היא יכולה להמשיך כרגיל כשאני עדיין תקוע עליה? או יותר נכון, הגוף שלי תקוע עליה. וזה מייאש. כי אני יכול לקבל את כל הנשים בעולם חוץ ממנה. אה, מיותר לציין שרציתי להציע לה עסקת סקס אבל ברגע שהבנתי מה זה אומר ישר ירדתי מזה. ״אליפה. פתטי.״ מלמלתי אחרי שהיא הלכה וזרקתי את עצמי על הדשא והדלקתי סיגריה. ״יו, סלואן, יש מצב לסיגריה?״ פתאום יאז באה ופשוט התיישבה לידי. הושטתי לה סיגריה והיא מיד הדליקה. ״נו? מה קרה?״ שאלתי. ״סתם..רציתי לנסות.״ אמרה ושאפה את החומר אליה. ״את יודעת, זה חומר שנותן לך רגיעה וגורם לך לשכוח.״ אמרתי והיא צחקקה. ״בול החומר בשבילי.״ אמרה והמשיכה לעשן. ״אז, מה קרה?״ שאלתי והיא נאנחה. ״כלום. תגיד, יש מצב אתה דואג להשיג לי את החומר הזה קבוע? הוא ממש טוב. אני אשלם לך אפילו.״ הציעה ביאוש. ״מצטער יאז, אני לא יכול להיות זה שמספק לך. וחוץ מזה, מאבי תהרוג אותי. אבל אם את רוצה אני אחלה אוזן קשבת.״ אמרתי למרות שאני לא בטוח שאני יכול להעיד דבר כזה על עצמי. ״אוקיי..אוף. זה דקס.״ התחלתי לצחוק. ״מה הפעם?״ שאלתי והמשכתי לצחוק. ״הוא מתיש. התחלתי לצאת עם מישהו מהעיר והוא פשוט השתגע.״
״ובצדק הוא ככה. תגידי, את לא שמה לב שהוא עדיין אוהב
אותך?״ הדלקתי עוד סיגריה והיא לקחה לי אותה מהיד. ״ממ.. לא. הוא לא אוהב אותי. אם הוא היה אוהב אותי הוא היה פאקינג דואג לי. הוא היה בודק מה איתי.״
״רוצה לדבר על זה?״ שאלתי והיא החזירה לי את הסיגריה. ״לא..לא ממש. טוב, מסתבר אתה לא כזה גרוע.״ היא קמה וסידרה את בגדיה שהתעקמו בזמן שישבה. ״טוב לדעת.״ צחקתי, ואחרי שהיא הלכה שמתי לב שהתחילה ההפסקה ושון הזה שוב נדבק לאליף. אני יכול להישבע שהוא מסתכל עליה בעיני זימה.
הידקתי את אגרופי ומלמלתי לעצמי.
״אתה טועה בחור, היא כבר המטרה שלי.״