קפה עם לב

פרק 4

אריו-

כל היום הסתובבתי בעיירה המוזרה הזאת, בחנתי כל רחוב, כל סמטה, כל מקום שיש בו פתחי ביוב ולא הצלחתי למצוא שום קצה חוט לכך שיש פה מקום שסוחר בילדים ונשים. לרוב תמיד יש סימנים, כתבות שערוריתיות או מישהו שנראה חשוד.

העיירה הזאת מסתירה סודות אפלים, אני מרגיש את זה בכל שאיפת חמצן לריאות שלי, בכל צעד לכיוון הדירה שלי ובכל נים בגופי. ברגע שהחשיך התחלתי ללכת לכיוון הדירה שלי. אני יודע שאני צריך טקטיקה חדשה, לטייל ברחובות כמו חתול אשפה לא יעזור לי.

ברגע שאני עומד מול הבניין אני מרגיש גירוד בגב שלי, תחושה שאני מכיר היטב. זו תחושה שצופים בי. אני סורק את הסביבה, מחפש בעיניי מישהו, מישהו שאני לא יודע מי הוא. ברגע שאני מצמצם את העיניים כדי להסתכל מבעד לחושך אני מבין שזה רעיון גרוע. אני נכנס לתוך הבניין, יודע שמישהו צפה בי ויש לי הרגשה שהוא יבוא אחריי.

אני נכנס לדירה שלי, טורק את הדלת ושוב מרגיש הרגשה מוזרה. אני מסתכל בעינית של הדלת ורואה את השכן מולי, אני זוקר גבה. היום כששמעתי את הזקן קורא לבריסטה סאם ישר חשבתי על אם סאם היא בעצם השכנה שלי, לפי מה שאני רואה המחשבה שלי הוכחה כנכונה.

סאם נכנסת לדירתה עם כלב לידה שקופץ בהתלהבות, היא נכנסת וטורקת את הדלת. ההרגשה המוזרה נעלמת מיד עם היעלמותה. היום בבית קפה אני הבנתי שהיא הסיקה שאני אילם, אני לא הופתעתי. כל חיי חשבו שאני אילם, בגיל שש-עשרה כשחקרו אותי על הרצח של ההורים שלי שתקתי כל החקירה.

אפילו כשמרטין שיחרר אותי מהכלא וחקר אותי בעצמו שתקתי, בפעם הראשונה דיברתי איתו אחרי שנתיים, בגיל שמונה- עשרה והוא נפל מהכיסא ודפק את הראש בשולחן מרוב הלם, הוא חשב שאני גם אילם.

אני לא רואה בזה כחולשה או חיסרון, להפך. זה יתרון. אני שומע דפיקות על דלת הבית שלי והמחשבות שלי מתפוגגות, אני מסתכל בעינית ורואה את כאל. אני פותח את הדלת והוא נכנס, אני דוחף אותו חלושות והוא נופל לרצפה ועף לאחור. אני מצמצם את העיניים שלי באזהרה שקטה.

זו הדירה שלי ולא הזמנתי אותו להיכנס אליה.

כאל בולע את הרוק והצבע גוף שלו אוזל והוא מחוויר, הוא מרים את ידיו כאות כניעה. "לא התכוונתי לעצבן אותך," הוא מחייך חיוך מאולץ וקם על רגליו. "מרטין התקשר אליך ולא ענית לו," מה הוא בדיוק המזכירה של מרטין? הוא נוגע בעורף שלו במבוכה. "למסור לו משהו ממך?" הוא שואל ואני מניד את הראש שלי.

"אם תצטרך אותי אריו, אני פה בשבילך. יש לך את המספר שלי," אני מהנהן וסוגר את הדלת, יכול להיות שהוא יוכל לעזור לי בהמשך, אני צריך לבדוק את אודות כאל, אולי אחד המשכירים שלו הוא בן זונה מהרשימה של מרטין.

                                  ~

ברגע שאני מתחיל את הבוקר שלי אני קולט שאין לי שום קצה חוט, אני לא יודע מאיפה להתחיל. כל פעם מרטין אתה נותן לי שם מלא, תמונה ומיקום של בן אדם, הייתי מחסל אותו במהירות ומתאדה מהמקום, הפעם אני נמצא בעיירה חמימה ונחמדה שמסתירה זוועות ואני צריך להבין איך לחשוף את הזוועות האלה.