"אתם צוחקים עליי?" ננסי נזפה בנו. "אני נראת לכם בת 6?" היא צעקה בכעס והניפה את ידייה באוויר.
"ננסי בבקשה, את חייבת להאמין לנו. זאת האמת." ניסיתי לשכנע. הבטתי בג'וש, והנהנו אחד לשני.
הוא הסתכל סביב וניסה למצוא שלולית, אבל היום הדשא היה יבש.
"תפסיקו למרוח אותי. זאת אמורה להיות מתיחה כזאת?" היא שילבה את ידייה בעצבים. "את יודעת מה? הנה הוכחה. ניק - תעשה את זה."
"מואטה." ניק אמר לאחר שפרס את ידו והתרחק מאיתנו במקצת.
הוא אפילו קצת שיחק עם האש, משוויץ מוכיח את עצמו באותו הזמן. כשהבטתי בננסי, הפה שלה היה פעור. וגם... של ליאו. אני חושבת שהלהבה שהוא עשה הייתה יותר קטנה הפעם.
חודש לאחר מכן
"היי!" נופפתי לג'וש שהגיע אחר הצהריים לאימון. ניק כבר הגיע. אבל הוא לא נופף לי בחזרה, הוא נראה מותש. אחריו דילגה ננסי בצהלה. גיחכתי לעצמי, הוא נראה כאילו הנשמה יצאה מהגוף שלו.
"היי ננסי!" אמרתי לה. "ג'וש, כבר גילית את היסודות שלה?" ניק שאל. "אני רק יודע שאחד הוא אוויר, אז אני אתאמן איתה היום ונבדוק את המים גם." הוא ענה.
"קומי בטטה, מתחילים להתאמן." ניק אמר והושיט לי יד לעזרה, לקום מהדשא. רציתי לקחת את היד שלו, אבל אז נזכרתי באנדראה, והיד שלי פשוט חזרה למקום והקמתי את עצמי לבד.
אני לא יודעת למה אני מגיבה לזה ככה.
המבט על הפנים שלו לאחר שלא לקחתי את ידו היה אדיש וקר. "אני רוצה להתחיל להתאמן." פניתי אליו לאחר מכן. "תתחילי. את לא צריכה אותי בשביל זה." ניק אמר באדישות.
אני חושבת שפגעתי בו. למה אני חושבת עליו בכלל. הכל מעצבן אותי לאחרונה... העניינים עם ג'וש לא מתקדמים לשום מקום, ליאו מוציא אותי מדעתי, הוא לא תומך בשום דבר שאני רוצה ומתעלם ממני מאז היום בו הכרנו את אנדראה וננסי.
וניק? אני לא אתחיל לדבר עליו אפילו. כל אימון מחדש, כל פעם מחדש אני נמנעת מלדבר איתו, לבוא במגע איתו או להיות בסביבתו. הבעיה היא שאני לא מבינה למה. למה זה כל כך מציק לי שיש לו חברה? ואני מחשבה אותה כידידה שלי.
"כן , אני כן צריכה אותך." אמרתי בלי לחשוב יותר מדי. כשחשבתי על זה זה נשמע לא כל כך טוב, ניק הרים גבה וג'וש עצר הכל והפנה את הראש שלו אליי בשנייה שאמרתי את זה, כאילו מישהו סטר לו.
"כ-כדי שתלמד אותי! תפסיקו להסתכל עליי ככה." האדמתי ברגע. "קודם כל תלמדי את הבסיס, אחר כך נראה מה עושים." ניק ענה לי, בקרירות שוב.
"מה הולך בינכם?" ננסי שאלה באי הבנה. "על מה את מדברת פיצית?" שאלתי מנסה להדחיק את הנושא. "את רצינית? אני לא כזאת קטנה עם כל הכבוד... ואני בטח שלא עיוורת. למרות שגם עיוור היה מרגיש את המתח באוויר."
האדמתי שוב, "איזה מתח? אין פה שום מתח." ניסיתי לסגור את הנושא. "אוי בחייכם, אתם מסתכלים עליה כמו שני גורי כלבים שנלחמים על האהבה של הבעלים." היא המשיכה את השיחה, לצערי.
"ממש לא..." ניק אמר. "יש לי חברה."
"בכל אופן..." ג'וש קרע את המתח. אין ספק שננסי הקטנה ממש לא פראיירית. "בואי נתחיל להתאמן ננסי." הוא אמר.
הם התחילו להתאמן בזמן שניק הסביר לי על מה אני הולכת לעשות היום. להבה זה כבר ממש קל בשבילי. למרות שהיא אף פעם לא עברה את הגודל של בקבוק מים קטן.
"היום תלמדי לעשות להבה בצורות." ניק אמר וישירות הפנים שלי נפלו. "מה?! אני לא רוצה ללמוד לעצב להבה ניק. אני רוצה ללמוד להלחם איתה, לתקוף." אמרתי בעצבים.
"דבר ראשון שאת צריכה לדעת, האנה, הוא שאנחנו לא לומדים להשתמש ביסודות ובכשרונות בשביל לתקוף. אנחנו לומדים להגן על עצמנו." גלגלתי את עיניי כתגובה. זה לא כל כך משנה... מישהו תוקף, אני סוג של מחזירה לו- וזה נקרא 'הגנה עצמית'? בחייכם.
זה נקרא להלחם חזרה.
"דבר שני, אם תדעי איך לעצב את הלהבה לצורת כדור, תדעי לדעת לשלוט בה יותר, ותוכלי אפילו לזרוק אותה בכוונה לפגוע במשהו." הוא אמר.
מן "אהההההה" יצא לי מהפה. גרדתי בעורפי, "אוקיי... אז... נתחיל?"
התאמנו בערך שעתיים, וכבר התחיל להחשיך. פיהקתי ונתתי לגוף שלי להזרק על הדשא. "אני מותשת."
ג'וש נתן לי את ידו ועזר לי לקום. יכולתי להרגיש את הטינה של ניק בכל מקום. "ניק, אתה תחזיר את ננסי הבייתה היום?" ג'וש שאל אותו. "כן אני לוקח אותה אליי, סוף סוף העברנו את המיטה שלה." ניק אמר.
"אוקיי, אני אדבר איתך מחר, לילה טוב ננסי!" ג'וש אמר. "לילה טוב!" היא החזירה. ג'וש הסתובב ופנה אליי. "אז... רציתי לדבר איתך על משהו לפני זמן מה..." ניתן היה לראות לפי שפת הגוף שלו - הוא לא נינוח.
זאת הייתה הפעם הראשונה, אני חושבת, שראיתי אותו מתנהג בצורה הזו. "כן?" אמרתי. "כן... טוב... אז..." הוא נשם נשימה עמוקה והרגיע את עצמו. "אז חשבתי שאולי מחר נצא לפיקניק. מה את חושבת?" הוא סיים.
זאת הצעה לדייט?
"מה... כמו דייט?" אמרתי בישירות. "כן... חשבתי שיהיה נחמד שנצא לאנשהו
אבל אני לגמרי מבין אם לא תרצי." הוא התנהג בביישנות מוחלטת. לא ראיתי אותו ככה אף פעם.
"ג'וש, אתה ממש טמבל אם היו לך ספקות שאני אגיד לא."
YOU ARE READING
האחים הייל - הכישוף מתחיל
Paranormalהאנה הייל וליאו הייל. זוג תאומים שהחיים שלהם היו יבשים ומעצבנים. כל כך שונים וכל כך דומים. הסיפור מתחיל כמו עוד כל סיפור, על ילדה שיש לה חיים קצת שונים. אבל מה יקרה, כשהיא ואחיה יגלו שהחיים שלהם היו כלום ביחס למה שיקרה להם ביום הראשון בבית הספר החדש...
