שגוי (BoyXBoyXBoy)

8 - שיעורים פרטיים

;)

רק רציתי להתחיל את הפרק ככה, אל תשאלו אותי למהXD

מה שכן, הפרק הראשון עבר חמש מאות צפיות והסיפור על סף שלושת אלפים צפיות, ואפילו לא עברנו את עשרת הפרקים הראשונים. וואו! תודה לכולם:*

(וממליצה להקשיב לשיר במקביל לפרק כי לא רק שזה אחלה קאבר, זה פשוט ממש נחמדXD)

~~~

אדם נותר עם פרצוף חמוץ גם בגינה. הוא לא היה יותר מידי מרוצה מהנוכחות של בן למולו, והעובדה שהוא פתח חבילת שוקולד שקנה במכונות בדרך לשם - אגב, היה ניתן לציין שאדם אשכרה חיכה לו כשעשה את זה, אז חה. אז מה אם הוא טרח לעלות לו על העצבים רק כדי שהאגו של אדם לא ייתן לו לעזוב את השיחה באוויר? מה שעבד עבד - עוד יותר לא שימחה אותו, וכל פעם שבן לקח ביס, הוא יכל לחוש את הטינה ההולכת והגוברת מכיוונו של שחור השיער.

זה כמובן, רק גרם לחיוך גדול יותר להתפשט על פניו.

"אז מה," בן זרק לאוויר, למול אדם, שהשתקע בציור האקראי שלו, שהפך ליותר ויותר כושל מרגע לרגע (המילים של אדם - שסינן אותן מתחת לאפו כמובן ולא אמר אותן לבן - לא שלו). "למה אתה כל כך עצבני?"

אדם העיף לעברו את מבט הרוצח הסדרתי אליו בן כבר התרגל, וסינן, בעודו מחזיק בעיפרון שלו הרבה יותר חזק ממה שהוא היה אמור; "אני ממש. ממש. שונא אותך."

בן אפילו לא השתהה. "לא אתה לא."

"כן." אדם חידד. "אני כן."

הוא הטה את ראשו בקלילות, כל חלק וחלק בו לגמרי בטוח בעובדה שלא, לאדם לא הייתה עצם אחת בגוף שלו ששנאה אותו. מה אפשר לומר, הוא פשוט יכל לקרוא אנשים. "יש לך קינק שנאה?"

"למה שיהיה לי?" אדם מצמץ למולו באטימות.

"כי אתה דלוק עלי. מאוד."

הספק שנמרח על כל פניו של אדם לא יכל להיות שום דבר שהוא לא נפלא לחלוטין. הכל... זה כאילו הכל התכהה בבת אחת, זה היה ממש יפה בעיניו. "זוכר שעשיתי לך 'פפפ' בהודעות?"

"כן."

"אז 'פפפ'."

בן חייך בסיפוק, רכן קדימה על גבי השולחן ביניהם - אדם אהב לשבת לצד הספסלים האלה בגלל שהוא אהב לצייר וזה היה בלתי אפשרי על שולחן רגיל - והשעין את לחיו על כף ידו. כל הזמן הזה, המחשבות שלו תוהות לגבי איך הוא יכול להוציא את אדם מהכלים שלו. "לשמוע אותך מתחמק מדברים עושה לי את היום כל פעם מחדש."

אדם ליווה את דבריו בגלגול עיניים בוטה. "למה אתה פה, שוב?"

הוא המהם בצורה מעושה להפליא, עדין מרוצה. "כי אין לי פלאפון ומשעמם לי - "

" - מעניין מי אשם בזה - "

" - אז החלטתי שאתה תעביר לי את הזמן." הוא ליווה את הדבר בהצבעה רנדומלית על אדם, שבבירור גרמה לו להרגיש לא בנוח. לבן היה קטע כזה עם אנשים, הוא היה די בן זונה. מה שכן, הוא חשב שזה הדליק את אדם באיזשהו מקום.