מוקפת בחשיכה

32

אוליבר:

אני לא אכזר או משהו, אבל הכל היה כל כך מריר, ופתאום המראה הזה של ילד בן 14 בורח ממוות בטוח מ2 האחיות שלו היה מרענן בהחלט.
אני אפילו לא שלטתי בזה - פשוט התחלתי לצחוק, בטח מאיזה נקודת שמחת חיים בתוכי שלא ידעתי שהיא עוד קיימת.
שלישיית האחים הזו פשוט מצחיקה אותי כל פעם מחדש. אליסון, עם ההצתה המהירה לכעס שלה, בראד, עם הכישרון לומר את הדבר הלא נכון בזמן הלא נכון, ואנג׳ל... טוב, היא פשוט קורנת שעשוע. תאמינו לי, זה הובהר לי עוד מהשיחה הראשונה שלנו.
אז בזמן שבראד צורח ומנסה נואשות להגן על הישבן שלו, אליסון רצה אחריו בצעדים כבדים, ואנג׳ל דולקת אחריו במהירות בפנים זעופות, ואז היא רואה אותי, והפנים שלה עוטות חיוך קטן. ואז היא משנה את המסלול ומזנקת אליי, ואני תופס אותה ומחייך.
הידים שלה לופתות את כתפיי כאילו היא מפחדת פתאום ליפול לאיזו תהום.
"אנחנו נעבור את זה," לחשתי באזנה והרגשתי איך הדמעות שלה מרטיבות את החולצ...סמרטוט שלבשתי.
לקח לי כמה שניות לקלוט שכולם צופים בנו. אליסון ובראד החליפו מבטים מלאי משמעות, ואמי הרכינה את ראשה.
הדממה היתה דקה כחוט השערה. כל רחש קטן היה יכול להפר אותה, אבל הכל נדם מסביב, כאילו היער מרותק למחזה.
טוב נסחפתי, מודה.
פשוט היתה שתיקה מאוד.. חזקה.
"אז... אוליבר, אני מניח שהצלת אותי - שוב - ואני מאוד מודה לך על זה."
אליסון נאנחה וסטרה על מצחה, "בראד, אתה כזה מטומטם. מי היה מאמין שלמדת פעם במקום הכי נחשב בממלכה."
פניו החווירו והוא חייך חיוך עקום, "כן, אה.."
הוא מסתיר משהו בנוגע לזה, חשבתי לעצמי.
אנג׳ל הרפתה מעט, ניגבה את האף בשרוולה והסתובבה אליהם, "אנחנו צריכים לדבר."
הרגשתי את היד שלה רועדת בתוך שלי. לחצתי אותה כדי לנסות לעודד אותה. או לגרום לה לא להתמוטט בזעקות שבר איומות. בכל מקרה, בשביל מטרה נעלה וחשובה.
"נו, דברי." אמרה אליסון ושלבה את ידיה בקשיחות.
"מה הקטע שלך?!"
"אמרת שאנחנו צריכים לדבר. אז דברי."
"למה את עושה את זה יותר קשה? את רוצה שאני פשוט אזרוק לך את זה בפרצוף? אני יודעת שמתחת למעטה הקשיחות שלך, את עדין מרגישה. ואת עדיין ילדה, גם אם במקרה שכחת את זה. אז תפסיקי עם זה!"
אליסון היתה בהלם, היא בטח לא ציפתה לזה. כן,נו, גם אני לא ציפיתי לזה. כנראה יש לה בשורה ממש... קשה.
בראד נראה שקוע בעצמו, מנותק, עדיין קצת חיוור לטעמי. אמי צפתה בשקט במתרחש, הביטה בפרצופי כולם והנהנה לעצמה, כאילו יודעת מה עובר לנו בראש.
"אני.." אליסון התחילה לומר, אבל אנג׳ל קטעה אותה,
"עזבי, לא משנה. פשוט.. בואו נגמור עם זה ונצפה לטוב. רק אל תקשו עליי, בסדר?" היא נאנחה ושחררה את ידה משלי, "למה זה קשה כל כך להיות הילדה הבכורה?" היא לחשה לעצמה והתקדמה אליהם.
אני לא בטוח אם הייתי אמור להגיד משהו, אבל פשוט עמדתי שם כמו מטומטם וצפיתי בשלישיה ההולכת ומתרחקת.
"הייתי צריך לומר משהו, נכון?"
אמיליה נענעה בראשה, "לא, אתה בסדר."
היה שקט לכמה שניות ואז היא אמרה, "טוב, אולי כן. אבל זה לא משנה עכשיו. יש לי שיח לנהל איתך."
הבטתי בה בחשש, "ובכן?"
היא התיישבה על הדשא וסימנה לי לשבת לצידה.
"טוב, אז דיברתי עם אנג׳ל והיא סיפרה לי מה שעבר עליכם." היא השתתקה.
"נו?"
"אני.. פשוט לא יודעת איך לשאול את זה. זה שאלה מוזרה," היא הזהירה.
"נו, תשאלי."
"אנג׳ל סיפרה לי שנהייתה לה איזה יכולת על-טבעית ל..אהמ.. שכחתי. לא חשוב, העניין הוא שהיא קיבלה יכולת על טבעית" -פה היא נעצה בי מבט רב משמעות - "וגם אחים שלה. וחשבתי לעצמי...."
היא כחכחה בגרונה.
הבטתי בה בפה פעור, "באמת? לא ידעתי את זה. מעניין מה היכולות האלו שאת מדברת עליהן.."
היא כחכחה בקולניות ובאופן מרמז.
ניסיתי לחשוב מה היא מצפה שאגיד. התחלתי להכנס ללחץ, אתם יודעים איך זה עם נשים. הן לא אומרות את הדברים באופן ישיר ומצפות ממך להבין, ואז כשאתה אומר משהו לא לטעמן הן מתרגזות.
לקחתי סיכון אמיץ, "טוב, זה מסביר הרבה דברים. תודה שסיפרת לי."
אמי נהמה בתסכול, "למה ניחנתם במוח כזה חמום?! אידיוט." היא נאנחה, "התכוונתי לשאול אם גם לך יש איזה יכולת מגניבה כזו."
הרגשתי מעין אגרוף פנימי בבטן. לא חשבתי על זה בכלל. לא ידעתי אם לספר לה. אבל האמת שזו מן הקלה לדעת שאני לא היחיד שהשתבשתי במהלך המסע הזה. אני חייב לשאול אותם על זה.
"אולי? לפי הפרצוף שלך זה נראה שהתשובה היא כן." היא הביטה בי במצח מכווץ. הרגשתי כאילו היא שותה לי את המחשבות בקשית עם לימון בצד.
"מה? אה, איך? כאילו.. למה את חושבת?"
"אהמ. בוא נראה.. אתה מתוח, היד שלך רועדת באופן בלתי נשלט, אתה מתחמק מלענות לי, אתה נראה מתלבט. זה די מחשיד, אתה יודע."
"את מחשידה. את קוראת מחשבות או משהו?"
היא חייכה חיוך ערמומי, "אולי."
"הו, לא. אל תעשי לי את זה."
היא חייכה בתמימות, "לעשות את מה?"
"את..." הזעפתי אליה פנים, "מה שאני עושה לך."
היא שלבה ידיים בנצחון, "אוקיי. ספר לי הכל."
נאנחתי.
*****
פרק קצר (: הפרק הבא יהיה בלי נדר על המלך-מוות 😏 התכוננו
טוב, אני יודעת שזה לא מקורי - אבל מוקדש לרוני אנגל ;) ולארטי.
שבוע ישראל שמח ומשמעותי 😍