שתיהם לומדים באותו בית ספר.
הם החברים הכי טובים ומכירים אחד את השני הכי טוב שאפשר.
אבל מה אם זה לא נכון?
מה אם אחד מהם חי חיים כפולים?
ג'ון ג'ונגקוק:
נער תמים שבא מבית מסובך וקשה.
חולה על תותים ובכל דבר שאוכל או שותה אתה תמצא תות.
ילד טוב שנפגע במה...
"א-איפה אני?" שאל הקטן שפקח את עיניו ושיפשף אותן בחמידות, מסתכל מסביב בחדר הילדותי והלא מוכר שנימצא בו. לפתע דלת החדר ניפתחה, מקפיצה את הקטן שבמהירות הסתכל על הדלת וראה אדם לא מוכר עומד בה עם חיוך ובגדים בידו.
"אני רואה שקמת מר גון" אמר האדם בחיוך ונכנס לחדר, מניח את הבגדים על המיטה. "מ-מי אתה?" שאל הקטן בפחד, "אני גאנג סהקו, אני יעזור לך שכל מה שתיצטרך" השיב המשרת בחיוך ובלבל את הקטן, "ומה זה המקום הזה? מה אני עושה כאן?" שאל הקטן שבליבו התחנן שטאהיונג חברו יבוא להציל אותו.
"זה החדר החדש שלך" ענה בחיוך המשרת. "מ-מה?" שאל הקטן בהלם. "זה ממש לא החדר שלי!" המשיך בעצבים וקם על רגליו. "מר קים מחכה לך במישרדו, תתלבש ותבוא" התעלם המשרת ואמר בחיוך, מצביע על הבגדים ויוצא מהחדר.
"מה לעזאזל הולך פה?!" שאל הקטן בעצבים ולקח את הבגדים בידיו, לובש אותם ומסתכל במראה:
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
"מה זה החרא הזה?!" מלמל הקטן בעצבים שניסה למשוך את החולצה ללמטה מאחר ולא כיסתה דבר. "אני נראה כמו ילד בן 5!" צעק בעצבים.
-
גונגקוק בילת ברירה שם את הנעליי ארנב שהיו ליד הארון וירד למטה בראש מושפל, מנסה למשוך את החולצה כמה שיותר ללמטה והולך לאן שרק רואה.
-
"הוא התעורר?" שאל טאהיונג בתיקווה וסהקו הנהנן כתשובה וליבו של טאהיונג התחיל לפעום במהירות; לחוץ.
"יש פה מישהו?!" צעקה של גונגקוק נישמעה ליד הדלת ואז דפיקה ובמהירות כחול השיער התרומם מהכיסא, גורם לכיסא ליפול אחורה ולהשמיע רעש חזק. "בוס תירגע" ציחקק המשרת בשעשוע.
