Double Life|| Taekook

כאבי מחזור

באותו יום בהם גונגקוק וטאה לא הלכו:

"איפה שני הסתומים?" שאל יונגי בלבול שראה את כולם יושבים בספסל ועל הדשא ורק הזוג יונים לא נמצאים. "אולי קוקי שתה יותר מדי וטאה שומר עליו" אמר נאמגון בהרמת כתפיים.

"אז מה גימין, כואבת לך הבטן?" שאל גין בציחקוק, גורם לכולם להסתכל עליו בבלבול. "מה אתה רוצה חמור?" שאל אדום השיער באנחה, "סתם.. חשבתי שמחזור עושה כאבי בטן" השיב גין בציחקוק. "אויש תשתוק!" אמר הצעיר שפניו האדימו, זוכר איך התנהג אתמול.

"מישהו ממכם בכלל דיבר עם הסתומים?" שאל יונגי בבלבול וכולם הינהנו לשלילה. "קוקי לא עונה מאתמול בלילה והטלפון של טאה נראה לי מכובה" השיב נאמגון בקלילות. "מה?!" צעקו כולם בהלם וקמו על רגליהם שהבינו את דבריו של נאמגון. "ממתי הטלפון של פאקינג טאהיונג מכובה?!" צעק צאן בהלם.

מאז ומתמיד טאהיונג צמוד לטלפון שלו. לפעמים בצורה די מחשידה ואובססיבית, אבל בחיים לא תמצא את טאהיונג עומד בלי הטלפון בידו. בחיים הטלפון שלו לא היה מכובה ותמיד היה לו מטען נייד בשביל להטעין אותו מחדש.

"פאק" מלמל גימין בלחץ. "איך אתה יודע שהוא מכובה נאמגון?" שאל גין.
"זה ישר העביר לתא הקולי.." השיב נאמגון.
"טוב חייבים לנסוע אליהם. משהו קרה בטוח" אמר יונגי בדאגה שבחיים לא ניראתה בו. כן. זה באמת מוזר שטאהיונג לא עונה. ביום שהוא לא עונה לטלפון זה כנראה היום בו ימות.

"יש מבחן עכשיו" מלמל צאן. "זה לא מעניין אותי. משהו פה לא בסדר." אמר גין בכעס ודאגה. "אז תלך אתה. אל תתנפל עליו" השיב יונגי בעצבים על חברו ואחז במותנו של צאן וקירב אותו אליו, מגן עליו.
צאן שהסמיק החליט לא להגיב ושתק.

"אני לא יכול לפספס את המבחן הזה" מלמל גימין בלחץ. "נאמגון תלך אתה" הציע הוסוק, יודע שלגבוה יש אייקיו גבוה יותר משל ראש הממשלה ולא יקרה כלום אם יפספס מבחן.

נאמגון נאנח והנהן, "לכו לשיעור, אני יצא מהגדר האחורית" השיב הגבוה ולקח את תיקו על גבו, מניח נשיקה לשפתיו של בן זוגו וצועד אל הגדר האחורית ויוצא בלי בעיות מהבית ספר השקט.

-

נקודת מבט נאמגון:

נכנסתי לאוטו ונסעתי במהירות אל ביתו של טאהיונג; הרי ידוע שגונגקוק כל הזמן אצלו.

הגעתי אל ביתו של טאהיונג בתוך מספר דקות, חונה את האוטו וצועד אל דלת הבית הגדול של טאהיונג ודופק על הדלת. "טאה?" שאלתי לאחר כמה שניות ארוכות שאין מענה או קול מתוך הבית. הסתכלתי בבלבול סביב וצעדתי לאחור, מסתכל מבעד לכל חלונות הבית ורואה שהבית חשוך ושקט לגמרי.