Demon's wife || הושלם

קשה לי

״תודה״ הודתי לנהג ויצאתי מהמונית. התקדמתי לבית של עמית. בדרכי לשם הרגשתי שמישהו הולך מאחורי, שני אנשים, הסתובבתי וראיתי שזה אדם ועמית.

״אלכס? מה את עושה פה?״ שאלה עמית שהייתה טיפה שיכורה.
״דאגתי לך! למה לא ענית לי?!״ אמרתי ולא הסתכלתי על אדם.
״סליחה פשוט היינו בבר״ הסמיקה.
״טוב בואי אני אעלה אותך לבית״ אמרתי ותפסתי את ידיה.
״ביי אדמוש״ אמרה שיכורה ואנחנו נכנסו לבית שלה. עזרתי לה להחליף לבגדי שינה והיא ישר נרדמה.
״היא חייבת להפסיק עם כל השתייה הזאת״ אמא שלה אמרה באנחה.
״עמית נהנת מהחיים שלה״ אמרתי בחיוך.
״ואיך את?״ שאלה אותי.
״הכל בסדר איתי, תודה״ הודתי לה. דיברנו קצת ואז יצאתי מביתה. עוד מעט חושך.
״בילינו ביחד זמן כיף״ אמר אדם שעוד לא הלך. הוא ישב בספסל מתחת לבית של עמית.
״הזמן הראשון והאחרון״ אמרתי והמשכתי להתקדם.
״חבל שאת ככה, נקבות אחרות היו מזמן משתחוות אליי, רק בשביל להתחתן איתי, חבל שאת לא מכירה את החוזקה שלי״ לפתע קולו היה מאוד קרוב אליי. כנראה הוא הופיע מאחורי. הוא הרי שד!.
״אז תלך לנקבות שלך! תעזוב אותי ואת עמית בשקט!״ אמרתי באנחה מעייפות. זה כבר נמאס לי!.
״אבל בחרתי בך, אם בחרתי זה גורל, מגורל אי אפשר לברוח״ אמר ואני לפתע נעצרתי והסתובבתי אליו. הוא גם נעצר.
״למה דווקה אני? הרי אתה בעצמך אמרת, אני מוזרה, בודדה, מלאת שנאה וכאב, למה אתה צריך מישהיי כמוני?״ בחנתי בו בעצבים.
״בדיוק בגלל זה, את מפחדת מבדידות נכון? להישאר לבד, אבל אני לא אעזוב אותך, אני לא יכול למות, אני אחייה איתך עד הסוף״ חייך אליי.
״חיים ללא סוף זה לא כיף״ השבתי במבט מרחם.
״את מבינה בעצמך שתשארי לבד, את מפחדת להתקרב לבני אדם מפחד שהם יעזבו אותך ואני לא״ לפתע שלח את ידו לפניי אך הזזתי אחורה את ראשי.
״אני מעדיפה להישאר לבד מאשר להיות עם מישהו שמנצל אותי״ אמרתי בזלזול והלכתי מהמקום.

למחרת בבוקר

״לא!״ צעקתי לאחר שהתעוררתי למחלו—- זאת אומרת סיוט נוסף. איך שאני שומעת את הצעקות של ההורים שלי, איך הם מתחננים שיצילו אותם. קמתי באנחה מהמיטה וצחצחתי את שיניי, שטפתי פנים, התלבשתי ולפתע נשמעו דפיקות בדלת. הלכתי לדלת ופתחתי אותה.

״בוקר טוב״ אדם עמד מחייך ואני הופתעתי מאוד לראות אותו ומהר סגרתי את הדלת. לשמחתי הוא לא תפס אותה או מנע ממני לסגור.
״מה את עושה היום?״ קולו נשמע מאחורה. הסתובבתי וראיתי אותו עומד מאחוריי.
״איך עשית את זה?״ שאלתי מופתעת.
״שכחת שאני שד?״ שאל והרים גבה.
״אה נכון״ נאנחתי והתקדמתי למטבח, במטרה להכין לי קפה של בוקר.
״ואת אישתי״ אמר בחיוך.
״תגיד, אם אני אמצא לך מישהי, אתה תעזוב אותי?״ הסתובבתי אליו.
״אולי״ עשה את עצמו חושב.
״מה אתה רוצה שיהיה באישתך?״ שאלתי. אולי אם אני אדע איזה סוג של נשים הוא אוהב אני אוכל למצוא לו מישהי.
״שיהיה בה כאב, ובדידות, בדיוק כמוך״ אמר.
״תפסיק כל פעם להזכיר לי את זה! אתה חושב שאני שלמה עם זה?!״ התעצבנתי אליו. זה כבר מעצבן לשמוע את זה כל פעם!.
״סליחה...״ מבטו היה עצוב.
״בכל אופן! אני פשוט אמצא לך מישהי חמודה!״ התכוונתי ללכת אך הוא תפס את ידי והצמיד אליו.
״אני שד חזק, שמכיר כל בן אדם בעולם הזה, ולא מצאתי אף אחת חוץ ממך, תנסי למצוא, אם תמצאי אני עוזב אותך״ אמר לי בחיוך.