Demon's wife || הושלם

התנשאי לי?

״אנחנו נעשה את זה?״ שאל והסתכל עליי. נעשה את זה?! את זה?! את מה שאני חשובת?!. לא הגבתי רק הסתלכתי עליו.

״סליחה... לא התכוונתי, לא יודע מה נכנס בי, סליחה״ הוא התכוון ללכת אך תפסתי את היד שלו.
״לא אמרתי שאני לא רוצה״ ראשי היה מושפל. זאת סיטואציה מאוד מביכה!.
״אני לא רוצה להכריח אותך, או לפגוע בך, עדיף שלא״ הוא אמר ואני חיזקתי את האחיזה.
״בפעם הבאה לא יהיה לי מצב רוח, ועכשיו יש לי״ הרמתי את ראשי ומשכתי אותו לשכב מעליי.
״את בטוחה?״ הוא שאל והאור לפתע נכבה.
״לא, אבל אני סומכת עלייך״ חייכתי אליו.
״אני אהיה הכי עדין שיש״ הוא חייך ונשק לשפתיי שוב.

יום למחרת
נ.מ כללית
למחרת בבוקר אלכס התעוררה מוקדם בבוקר, לפני אדם.
׳מי היה מאמין שזה מה שיקרה... שבסוף אני התאהב בו׳ אלכס חשבה לעצמה בזמן שהיא מסתכלת על אדם הישן ללא חולצה.
׳י-יש לו גוף... חזק׳ היא הסמיקה ובלעה את רוקה. אלכס שלחה לאט לאט את ידיה לבטן שלו כדי לגעת בקוביות שלו אך אדם התעורר והיא נעצרה.
״את רוצה המשך של אתמול?״ הוא חייך לאלכס.
״לא... תודה...״ אמרה ועשתה פרצוף טיפה סובל.
״מצטער אם הכאבתי לך, מבטיח שהיום יעשה מה שתרצי״ אמר במבט עצוב ואשם.
״זה בסדר, אני בסדר גמור״ אלכס השיבה בעייפות והתכוונה לקום אך אדם תפס את ידיה.
״לאן זה מוקדם בבוקר? תשני עוד קצת״ אמר וחיבק את המותניים שלה.
״אמרתי לך אתמול שהיום נפגש עם עמית״ אמרה ושיחקה בשערו.
״את בטוחה שאת רוצה?״ שאל והסתכל עלייה.
״בטוחה״ היא חייכה.

צהריים
אחרי שאלכס ואדם חזרו מהמלון, אדם הלך לסידורים ואלכס לביתה של עמית. היא מאוד דאגה ורוצה לדבר עם עמית, למרות כל המילים הפוגעניות היא עדיין חברה הכי טובה שלה.

כשאלכס הגיעה לבית של עמית היא דפקה בדלת. הדלת לא נפתחה מייד ורק לאחר כמה זמן היא נפתחה על ידי עמית.
״היי עמית... מה קורה?״ אלכס שאלה אותה.
״מה... מה את עושה פה?״ עמית שאלה.
״באתי לראות אותך, לא דיברנו הרבה זמן״ אלכס חייכה.
״כנסי...״ עמית נאנחה ואלכס נכנסה לבית. אלכס מאוד התגעגע לעמית ולבית שלה, הן תמיד היו יושבות פה וצוחקות או מדברות.
״מה רצית?״ עמית שאלה והסתובבה אל אלכס. עמית נראת עייפה.
״רציתי לבקש סליחה, לא הייתי צריכה להגיד מה שאמרתי, אני עשיתי משהו שהוא לא בסדר, אני ואדם הכרנו עוד הרבה לפני, הוא הגיע אליי והודיע שאני יהיה אישתו ואז הוא סיפר לי שהוא שד וכל זה״ אלכס חייכה. עמית הסתכלה במבט לא מבין.
״סיפור ארוך ומסובך, מסתבר שהם קיימים, וגם מלאכים אבל זה לא חשוב, הוא כל הזמן בילה איתי, עזר לי, הצחיק אותי, הציל אותי ודאג לי״ אלכס אמרה במבט עצוב בשביל עמית אך שמח בגלל אדם.

״לא יכלתי להגיד לך שלא, כי מי אני שאני אגיד לך לא לאהוב אותו, אבל נורא רציתי להגיד כדי שמה שקרה לא יקרה״ דמעות מילו את עינייה של אלכס.
״לא... אני זאתי שצריכה להצטער, אמרתי דברים מגעילים לחברה הכי טובה שלי, במקום להיות שמחה שהיא סוף סוף התאהבה במישהו אני לא שמחתי וההפך צעקתי והשפלתי אותך, ואפילו פגעתי בה, אני כל כך מצטערת״ עמית התחילה לבכות. היא באמת הצטערה ואחרי מה שקרה בשכרות היא הבינה שעשתה טעות.
״אני גם מצטערת, ראיתי את המבט השמח שלך, ולא אמרתי לך, סליחה״ אלכס גם התחילה לבכות.
״אני שמחה בשבילך, מצאת סוף סוף מישהו״ עמית התקדמה לאלכס.
״תודה, לא ידעתי שזה כל כך נעים שמישהו דואג לי״ אלכס חייכה ושניהן התחילו לצחוק.
״תבאי חיבוק״ עמית חייכה ושניהן התחבקו.