Demon's wife || הושלם

אלכס חכי!!

״אדם?!״ נולן צעק ושנינו היינו מופתעים.

״אני קצת בבעיה״ אמר וכמעט נפל אך נולן הספיק לתפוס אותו.
״מי עשה לך את זה?!״ נולן שאל אותו והשכיב על הספה אחרי שאני קמתי ממנה.

נ.מ אדם
״פגשתי מלאך אחד... הוא ישר קפץ עליי״ השתעלתי דם בעודי שוכב על הספה. יש לי פצע מאוד גדול בבטן. אכלס הסתכלה עליי ולא הגיבה.
״אלכס... סליחה... שבאתי ככה... אבל לא ידעתי לאן ללכת״ קולי היה צרוד. אולי אני לא אמות אבל זה כואב מאוד!.
״צריך לטפל בזה״ נולן הרים את החולצה שלי ופצע עמוק וגדול נראה לו ולאלכס.
״צריך לטפל בך בשיטות של בני אדם״ אמר. יקח לי הרבה זמן לרפא את זה. כנראה נולן חושב שהשיטות של בני אדם ימהרו את התהליך ריפוי.
״אלכס איפה הבית חולים הכי קרוב?״ נולן שאל את אלכס אך היא לא הגיבה, רק הסתכלה עליי במבט מפוחד?.
״אלכס? הכל טוב?״ שאלתי כשהבנתי שמשהו לא בסדר איתה. היא מפוחדת.
״הכי קרוב חמש דקות מפה״ אמרה עם ראש מושפל וברחה מהבית?.
״אלכס חכי!״ התכוונתי לקום אך נולן לא נתן לי.
״לאן עם הפצע שלך? אנחנו הולכים לבית חולים״ השיב.
״לא, אני צריך לראות מה קרה לה״ אמרתי ולאט לאט עיניי התחילו להיסגר.
״תישן אתה תתעורר בבית חולים״ אלו היו מילים אחרונות ששמעתי לפני שנרדמתי.

יום למחרת
פקחתי את עיני כשאני בבית חולים, נולן ישן לידי. כל מיני חוטים היו מחוברים ליד שלי, ותחבושת הייתה מסביב לפצע שבבטן. כנראה הרופאים טיפלו בי.
״כמה זמן ישנתי?״ אמרתי ולאט לאט התיישרתי. נולן שמע וגם קם.
״כמה שעות ארוכות״ אמר נולן שהתעורר.
״מה עם אלכס?״ שאלתי.
״לא יודע... היא ברחה ועד עכשיו לא ראיתי אותה״ הוא פיהק והתמתח.
״מה קרה לה?״ מבטי היה רציני. הייתי בטוח שמשהו קרה בבית כשהם היו ביחד.
״כלום לא קרה, אמרתי לה שאני חבר שלך, הוכחתי לה את שכן ואז דיברנו״ אמר.
״על מה דיברתם?״ שאלתי.
״היא שאלה אותי למה בחרת בה, אמרתי שאני גם לא מבין למה, ואז סיפרתי לה את האגדה על הבן אנוש והשד, שהוא אכל אותה בגלל וכל זה״ נולן עשה פרצוף לא מבין למה אני עצבני עליו. אבל בדיוק על זה!.
״מטומטם למה סיפרת לה את זה? זה למה היה לה פרצוף מפוחד, היא פחדה שגם אני יאכל אותה!״ התעצבנתי עליו.
״מה ציפית? היא גם צריכה לדעת את האמת, אתה יודע טוב מאוד שזה נכון, וזה יכול לקרות, הרי בגלל זה אתה רוצה לקחת אותה לאישה, כדי לחיות על הכאב שלה!״ נולן הרים את קולו.
״נולן סתום, פשוט תסגור את הפה שלך״ התאפקתי לא להתעצבן עוד יותר, אחרת לא רק שהוא יפגע אלא כל הבית חולים. הוא צודק, הכאב כן קשור, רק בזכותו שמתי לב אלייה, אבל לא יותר מזה!.
״היא הייתה צריכה לדעת, השאלה מה אתה באמת מרגיש אלייה״ אמר.

....

אני לא מאמין שאלכס חושבת שאני יאכל אותה, המבט שלה היה כל כך מפוחד... היא ברחה ממני, ועכשיו אני לא מוצא אותה.

אחרי ששאלתי את עמית אם היא ראתה את אלכס וענתה לי שלא, נסעתי לעבודה שלה. בלי לשאול או לדבר עם מישהו עליתי לקומה אחרונה, לא מאמין שאני נפגש איתו. כשהמעלית נעצרה יצאתי ממנה והתקדמתי למשרד שלו. כל כך לא רציתי להיפגש איתו... אבל אין ברירה!. עמדתי מול הדלת ובלי לחשוב פעמים פתחתי אותה, כשנכנסתי לא ראיתי אותו, אבל הוא כן היה בחדר.

״לא ציפיתי ממך לבוא ישר למשרד שלי״ לפתע נשמע קולו של נאו, הוא הסתובב בכיסא שישב בו.
״אני לא רציתי גם לבוא, באתי לשאול אם אלכס הייתה פה, זה הכל״ אמרתי בעייפות.
״אולי כן אולי לא...״ חייך.
״אז כן או לא״ אמרתי רציני.
״ממתי לשד כמוך אכפת מבן אדם? מה קרה... היא ברחה ממך?״ שאל וזייף פרצוף עצוב. הוא כזה מעצבן.
״ולמה למטומטם כמוך צריך מזכירה בן אדם? שתכין קפה? לא שאתה שותה אותו״ אמרתי לו.
״לא... זה לא סתם בן אדם... זאת אלכס, היא שונה... ולמה ככה? אני כן שותה קפה... זה טעים״ נאו קם מהכיסא.
״אז היא הייתה פה?״ נאנחתי שוב בעצבים שהוא לא עונה על השאלה שלי.
״לא, אבל הספקת להיפגש עם המלאך נכון?״ שאל ונעמד מולי אך לא קרוב אליי, הוא הסתכל על הבטן שלי, בדיוק איפה שהפצע מתחת לחולצה והתחשבות.
״כן, הייתה לנו שיחה נחמדה״ חייכתי אליו. לא רק אני יצאתי עם פצע, המלאך קיבל אפילו יותר.
״כן... הוא נשלח ישר לגן עדן... פגעת בו לא קל״ מבטו של נאו היה טיפה עצבני. ברור פגעתי באח שלו המלאך.

(נ.ב המלאכים הם כולם אחים).

״אל תסתכל עליי ככה... הוא לבד התחיל, אני לא אעמוד ואתן לו להרוג אותי... אני לא נגעתי באף אחד, ואני גם לא אגע, רק אם אתם מתחילים ראשונים״ הסתובבתי בחיוך לכיוון הדלת.
״הסוף שלכם עוד מעט קרב, חוקי הגיהנום השתנו, זה רק עניין של זמן״ אמר ואני יצאתי מהחדר שלו. המשכתי בחיפושים אחרי אלכס.

ערב

״חיפשנו אותה בכל מקום!״ נולן התייאש לחפש את אלכס.
״אתה גרמת לה לפחד! אתה תמצא אותה! תמשיך עד שתמצא״ אמרתי לו במבט עצבני והוא נאנח ונעלם. אני נסעתי ברכב וחשבתי על מקומות שלא הייתי או שאלכס יכולה להיות שם. הייתי בקבר של הוריה, בבית קפה שעבדה בו, בבית של עמית, היא לא נמצאת בשום מקום!. בגלל שהיא לא רוצה שאני אמצא אותה היא חוסמת אותי ואני לא מצליח לאתר אותה.

רק מקום אחד ואחרון עלה לי לראש, לא חשבתי בו אבל בכל זאת נסעתי לשם, מה יש כבר לפספס. אחרי נסיעה קצרה הגעתי לפארק ילדות של עמית ואלכס. ברגע שיצאתי מהרכב הרגשתי שהיא נמצאת פה. איזה טיפש אני לא יכולתי לבוא לפני?! חוץ מזה שקר! אני מקווה שהיא לא התקררה!. התחלתי להתקדם לנחשים הקשים שנקראים ״מגלשות״ וחיפשתי אותה.

״אדם?״ לפתע שמעתי את קולה והסתובבתי לאחורה. זאת הייתה אלכס.

המשך יבוא❤️.