Chapter 4

3.8K 107 48
                                    

קמתי בבוקר לבד ופתק היה לידי, ברור שלוקאס לא היה נשאר עד הסוף.
׳אני אבוא בשבע׳ היה רשום בפתק, זה כנראה לוקאס, קמתי מהמיטה ועשיתי את ארגוני הבוקר שלי, המשפחה שלי כבר הייתה בסלון.

אחותי הקטנה שיחקה עם הכלב וההורים שלי ראו טלויזיה, ״בוקר טוב מתוקה״ אימא אמרה במתיקות.
״בוקר טוב אמא, בוקר טוב אבא״ אמרתי, ״בוקר טוב״ אבי אמר בחיוך.

אכלתי משהו קטן ועליתי לחדרי, ראיתי טלויזיה ודיברתי עם חברות.
״אליסוןן!״ אמא שלי צעקה מלמטה.

״אני אדבר איתכן עוד מעט טוב?״ אמרתי לחברותיי בטלפון וניתקתי.
ירדתי מהר במדרגות ואמא שלי הייתה לבושה יפה מאוד, כך גם אבי ואחותי הקטנה.

״מה יש אמא? לאיפה אתם הולכים?״ שאלתי בבלבול.
״אוי שכחתי לספר לך, לפני חודש סמנת׳ה, שלחה לי הזמנה לחתונה של הבת שלה, אז אנחנו נלך, נחזור מאוחר טוב?״ אמא שלי אמרה.

״מתי זה מאוחר?״ שאלתי בשילוב ידיים, ״אחת שתיים בלילה״ אמרה והייתי בשוק, מה יש לה לעשות בשעות האלה באולם אירועים.
״טוב תעשו חיים!״ אמרתי שהם יצאו מהדלת לכיוון האוטו של אבי.

עליתי לחדרי וראיתי את הפתק של לוקאס שהוא כתב לי בבוקר, עכשיו חמישה לשבע אז אני ארד למטה ואחכה לו שם נראה לי?

ראיתי טלויזיה ושמעתי צלצול בדלת, פתחתי את הדלת וראיתי את לוקאס, אני חושבת שאני מתחילה לאהוב אותו, אפילו להתאהב בו.

נתתי לו חיבוק והרגשתי את ידו מטיילת לי בגוף, פשוט צמרמורות.
סגרתי את הדלת ונעלתי אותה, ״מה שלומך אליסון?״ שאל, ״אני בסדר.. ואתה?״ שאלתי.

״את דואגת לשלומי?״ שאל עם חיוך ממזרי, ״אממ זה מעשה אנושי..״ אמרתי, ״לא לא אני צוחק, אני בסדר ועכשיו שראיתי אותך אני יותר מבסדר״ אמר וגרם לי להסמיק, אני בטוחה שאני כמו עגבנייה עכשיו.

״יפה לך אדום בלה״ אמר ונתן לי נשיקה בלחי, וואי אני חושבת שאני מאוהבת בו..
״למה באת?״ שאלתי, ״כדי לראות אותך, אמרתי לך, את שלי״ אמר ולחש את הסוף באוזני.

״אני לא שלך״ אמרתי והוא התקרב אלי לאט לאט עד שנדחקתי לקיר.
הוא התחיל לנשק את עצמות הבריח שלי ותפס את ידיי, ״להפסיק?״ שאל והנדתי בראשי, הרגשתי את החיוך שלו.

הוא עלה בנשיקות מעצמות הבריח לצוואר, ״של מי את?״ שאל, ״לא שלך״ אמרתי, הוא התחיל לנשק את שפתיי, שפתיו חמימות ומתוקות.

הוא תפס במותניי ואנחה יצאה מפי, הוא החדיר את לשונו לתוך פי, הרגשתי שהלב שלי מתפוצץ כמו קונפטי!
״של מי את?״ שאל, ״ש..שלך״ אמרתי בלחש, ״אני לא שומע״ אמר, ״שלך״ אמרתי והוא חייך והפסיק את הנשיקה, התנשפתי ולא הסתכלתי עליו בכלל, התביישתי בגלל מה שקרה.

Lucifer Onde histórias criam vida. Descubra agora