Chapter 50 - mixed emotions.

989 48 25
                                    


הדרך הייתה יחסית קצרה. נכנסנו לאחוזה ולוקאס החזיק את ידי וליווה אותי לחדר.
״אני לא יודע מה להגיד לך אליסון..״ הוא אמר שישבתי על המיטה.

״אני מצטערת לוקאס..״ אמרתי בלחש. ״זה לא ממש עוזר לך, את ניסית לברוח לי!״ הוא הרים את קולו, נרתעתי.

״דבר אחד אני לא מצליח להבין.. למה ניסית לברוח?״ הוא שאל. דמעות מילאו את עיניי, ״כי אני רוצה לחזור לבית שלי אני מתגעגעת לכל החברים והמשפחה שלי״ אמרתי והסתכלתי עליו.

״זה לא פאקינג מעניין אותי! את העזת לברוח לי!״ הוא צרח. פשוט צרח. הוא בעט באיזשהו אגרטל עם פרחים והכל התנפץ על הרצפה.

״אני מתרסן רק בשבילך ואני לא רוצה לפגוע בך את לא מבינה כמה שאני עצבני עכשיו״ הוא אמר. הסתכלתי עליו והוא מחה לי את הדמעות.

״סליחה״ אמרתי. ״זה לא עוזר לך יפה שלי.. ברגע שנישאת לי את שלי! אני מחליט עבורך מה נכון ומה לא״ לוקאס אמר ונגעלתי ואפילו קצת התעצבנתי ממילותיו.

מה זה את שלי? אני מחליט עבורך? אין לי דעה? אני חפץ? ״אני לא פאקינג חפץ לוקאס!״ הרמתי את קולי, הוא הסתכל עליי בעצבים ואיגרף את ידיו. ״אל תנבלי את הפה היפה שלך בדיבורים המסריחים האלו את שומעת אותי?״ הוא התקרב אליי.

בוהה בשפתיים ועיניים שלי. ״אתה לא יכול להגיד לי מה פאקינג לעשות״ אמרתי והדגשתי את ה׳פאקינג׳. תוך שנייה הוא היה מעליי וכרך את כף ידו סביב צווארי.

הוא לא חנק אותי, לא כאב לי. לפחות ברגע הזה. ״תדברי ככה עוד פעם בואי נראה אותך!״ הוא צעק, ״לוקאס תשחרר זה לא נעים לי..״ אמרתי.

הוא התחיל להדק את האחיזה ופחדתי. בחיים לא ראיתי אותו ככה עצבני, ״את הבנת את זה שלי לא בורחים?״ הוא שאל בעדינות שהיא ממש ההפך מהמעשים שלו.

הנהנתי במהירות רק כדי שיעזוב אותי. הוא שחרר את צווארי ונתן לי נשיקה בשפתיים. הלכתי לשירותים וסגרתי את הדלת, התפשטתי והדלקתי את זרם המים החמים. הסתכלתי על עצמי במראה ויש לי סימן אדום בצוואר.

נכנסתי מתחת לזרם הלא חזק אך גם לא חלש ושטפתי את גופי ופניי. פתאום שמעתי את הדלת נפתחת, פתחתי את עיניי וראיתי את לוקאס.

כיסיתי את גופי, מטומטמת את לא חושבת שהוא ראה כבר את הכל? הוא התקרב אליי והוריד לי את הידיים מהחלקים מגופי.

״מה אתה עושה?״ שאלתי והוא הוריד את החליפה שלו והתפשט גם פשוט. הוא נכנס איתי כי המקלחת ענקית והזרם די גדול.

הוא התרטב גם ולקח את השמפו, שם עליי וגם עליו. אתה חונק אותי ופתאום אכפת לך ממני? איזה בן אדם מפוצל אתה.

הוא אפילו חפף לי את השיער. זה היה כלכך נעים אבל עדיין נתרעתי מהמגע שלו, קפצתי.
שטפנו את השיער מהשמפו, ואני פשוט המשכתי להתקלח.

שמתי מרכך ולוקאס שטף את גופו. שטפתי את שיערי הוא הסתכל על כל תזוזה שלי וגרם לי לצמרמורות. הוא שם לב לצוואר שלי שאדום אפילו קצת כחול.

״אני עשיתי את זה?״ הוא שאל והצביע על הצוואר שלי, ״כן״ אמרתי, הוא פתאום חיבק אותי. התחלתי לבכות.

״אליסון אל תבכי״ הוא אמר, שמתי את ראשי על החזה השרירי שלו. ״אני שונאת את זה שלא משנה מה תעשה לי אני תמיד אוהב אותך״ אמרתי. הוא נשק לראש שלי.

״אני מצטער אני מצטער כלכך״ הוא אמר. ״לא זה עוזר כי זה כואב לי עכשיו״ אמרתי, ״את תברחי לי שוב?״ הוא שאל והנדתי בראשי.

אני שונאת אותו, את ההשפעה שלו עליי, את איך שהוא גורם לי להרגיש, אף גבר בעולם לא יגרום לי להרגיש ככה.

״יופי״ הוא אמר. ״תשחרר אותי בבקשה״ אמרתי ולאחר כמה רגעים סיימנו להתקלח וליפפתי סביב גופי.
הלכתי לחדר הארונות ולבשתי טרנינג חמוד כזה לבן וארוך כי ממש קר.

מסוג הקור שדוקר אותך בעור וחודר לעצמות. הסתרקתי וקלעתי את שיערי לצמה. הלכתי למטבח וביקשתי מראבקה שתכין לי חביתה עם סלט עשיר כזה.

״בטח מתוקה אני אכין לך״ היא אמרה בחיוך וחייכתי גם. עליתי בחזרה לחדר ושכבתי על הצד, פתאום החצי השני של המיטה התחיל לשקוע.

לוקאס שכב שם. צופה בטלויזיה. ״אנחנו טסים לירח דבש בעוד יומיים״ הוא אמר, ״איפה?״ שאלתי. ״פריז״ הוא אמר והתלהבתי בטירוף אבל לא הראתי לו את זה.

אני כבר שנתיים חולמת לטוס לפריז. כל הכסף שאני שומרת ואני מקבלת מהעבודה שלי הוא לטיול הזה, אבל תמיד חלמתי לנסוע עם היילי לשם.

דמעה ירדה מהעין שלי ומחיתי אותה מהר. לוקאס קירב אותי אליו, ״אל תגע בי בבקשה ממך״ אמרתי. ״אני אגע במה ששלי.״ הוא אמר בטון קשוח וקובע.

הייתי עם הטלפון. ״תעזבי כבר את הטלפון המזדרגג הזה״ הוא אמר והניח אותו על המיטה ולא התייחסתי אליו, לאחר כמה רגעים הוא יצא למרפסת והדליק סיגריה.

בכיתי, הוא לא פאקינג משחרר אותי ואני מתגעגעת, חשבתי שאכפת לו ממני ומהרצונות שלי ואני לא מבינה למה הוא רוצה להחזיק אותי בכוח.

שקעתי במחשבותיי ודמעות ירדו על הלחיים שלי. דמעה ועוד דמעה, ועוד דמעה, ועוד דמעה.. ככה. אפילו לא טרחתי למחות אותם.

לוקאס נכנס הביתה וראה את פניי הרטובות מדמעות, את אפי האדום ואת הבעת הפנים שלי. ״אליסון מה יש?״ הוא שאל וגלגלתי את עיניי.

הוא התקרב אליי וניגב את דמעותיי, ותפס בלחיי די בחוזקה. ״לא לגלגל לי עיניים״ הוא הזהיר ויצא מהחדר.

Lucifer Where stories live. Discover now