Chapter 5

3.4K 105 99
                                    

קמתי בבוקר לצד לוקאס, והוא חיבק אותי מאחורה, קמתי בזהירות והלכתי לשירותים, צחצחתי שיניים במברשת הסגורה שראיתי שם.

״בוקר טוב״ אמר בקול צרוד שנשען על משקוף הדלת, ״בוקר טוב״ עניתי אחרי שירקתי את משחת השיניים מפי.
״איך ישנת?״ שאל, ״בסדר״ עניתי בלשון המעטה, ״אתה נוחר״ הוספתי והוא צחק בקטנה.

״מתי אתה מחזיר אותי הביתה?״ שאלתי בנעימות, ״אני צריך להתלבש, אני אולי אתקלח והתלבש ואקח אותך״ אמר והנהנתי.

יצאתי מהדלת של השירותים ותוך שנייה לוקאס סובב אותי אליו, פניו הכירו בשלי ופשוט בהינו אחת אל השני.

הוא עשה שובל נשיקות חמות מעצמות הבריח שלי עד השפתיים, הוא הרים אותי ורגליי היו סביב מותניו, הוא זרק אותי על המיטה והיה מעליי.

התחיל לנשק אותי עד שהגיע לחזה שלי, ״עדיין לא לוקאס״ אמרתי ועצרתי אותו.

״אני יודע אליסון אני אחכה לך כמה שצריך״ אמר בישירות וחייכתי חיוך קטן.
״תלך תתארגן שתקח אותי הביתה״ אמרתי והוא קם ממני ונכנס לחדר הארונות.

הוא התלבש בג'ינס שחור וחולצה לבנה חלקה שהייתה צמודה טיפה והבליטה לו את השרירים.
אני החזרתי את הבגדים של אתמול, החולצה הירוקה והגינס, סירקתי את שיערי החלק ויצאנו.

נכנסתי לאוטו, לוקאס הבחין שאני קצת לא בנוח, יש לו גם למה, אני בפאקינג מחזור! לפני שהוא התעורר ביקשתי מראבקה פד.
״הכל בסדר?״ שאל והנהנתי שהסתכלתי בחלון, ״את בטוחה אליסון?״ שאל וסובב את פניי בעדינות.

״כן״ אמרתי חלש, ״אולי נעצור בבית קפה ואז אני אחזיר אותך הביתה?״ שאל, ״טוב נו״ אמרתי בייאוש.
״את לא בסדר אליסון וזה מעצבן אותי שאת לא אומרת לי מה קורה איתך!״ אמר בקול טיפה חזק.

״אני בפאקינג מחזור סבבה?!״ אמרתי בארסיות והוא עצר את האוטו, ״ מה יש לך תסע״ אמרתי אחרי שראיתי את שובל המכוניות מאחורינו.

״אני מוכן לעמוד פה עוד שבוע אם אני רוצה״ ענה וגלגלתי את עיניי, הוא פתאום נתן גז מטורף עד שהגענו לקניון.

״אמרת לי בית קפה״ אמרתי, ״יש כאן בית קפה, דה לגונה משהו כזה״ אמר, ״כן אני יודעת אני עובדת שם״ אמרתי.
הוא היה די מופתע, ״ואת בחיים לא תרימי את הקול שלך עליי זה מובן?״ אמר ולא עניתי לו, ״זה מובן?״ צרח וקולו נשמע בכל האוטו.

הנהנתי שדמעות עומדות בעיניי ורק מחכות להתפרץ, אני שונאת שצועקים עליי, זה נותן לי להרגיש כלכך קטנה וחלשה.

״ואת גם לא תגלגלי לי עיניים״ זרק לאוויר, ״זה מובן?״ אמר בקול טיפה יותר מורם וסובבתי את פניי לכיוון החלון והדמעות לא איחרו לרדת על לחיי.

הוא סיבב את פניי והבחין שאני בוכה, מבטו התרכך והוא ניגב לי את הדמעות, ״חלאס לבכות קדימה אנחנו יוצאים״ אמר וניגבתי את הדמעות ונשמתי עמוק.

Lucifer Where stories live. Discover now