Lucifer

Chapter 55 - event.

היא חייכה והנחתי נשיקה קטנה על הפה שלה. ״מתי יוצאים?״ היא שאלה והסתכלתי למטה והאנשים שלי בדיוק סיימו לארוז את הדברים שלנו.

״עכשיו״ אמרתי והיא לקחה את התיק שלה עם הטלפון ויצאנו מהאחוזה, החזקתי את ידה והרגשתי שמשהו חסר.

עצרתי והרמתי את ידה וראיתי שטבעת הנישואין לא על האצבע שלה. ״איפה הטבעת?״ שאלתי, ״א-אני הלכתי לישון והטבעת כל רגע נתקעה לי בשיער אז הורדתי אותה..״ היא אמרה.

״לכי תביאי אותה״ אמרתי והיא עלתה במדרגות ונכנסה לחדר. סיבבתי את הטבעת הכסופה שלי בעצבים, היא באה אחרי כמה שניות עם הטבעת בידה.

״זה לא יורד ממך זה מובן?״ שאלתי והחזקתי באצבע שלה. היא הנהנה, ״יופי״ מלמלתי ונכנסנו לאוטו.

נקודת מבט אליסון -

לוקאס התחיל לנסוע לשדה תעופה והיו מאחורינו 3 ג'יפים. הוא הניח את ידו על הירך שלי וליטף אותה בעדינות, לא התייחסתי כלכך אליו והתעסקתי בטלפון שלי.

הנסיעה עברה שקטה ומשעממת. הגענו לשדה תעופה והשומרים לקחנו לנו את המזוודות ושמו אותם על המסוע.

התקדמנו לכיוון המטוס הפרטי של לוקאס. נכנסתי וכבר התחלתי להילחץ. שונאת טיסות, ישבתי על המיטה ולוקאס ישב בכיסא.

״אליסון?״ הוא אמר, ״אני כאן״ אמרתי ועיניו הפסיקו לחפש אותי, הוא התקדם אליי. ״את בסדר?״ הוא אמר והנדתי בראשי, ״אני מפחדת״ אמרתי והוא חיבק אותי.

ידיו השריריות עטפו אותי וחיבקתי אותו בחזרה, ״כשאני פה לידך, אין לך שום סיבה לפחד״ הוא אמר וחייכתי קצת.

הדלת של המטוס נסגרה והיינו שניות לפני המראה. ישבנו בכיסאות וחגרנו, התעסקתי בטלפון שלי ולוקאס שם את המחשב שלו על איזה מגש.

״כמה זמן הטיסה?״ שאלתי, ״שעה ועשר דקות.״ הוא ענה ועיניו היו דבוקות למסך. הנהנתי והרגשתי שאנחנו ממריאים, לוקאס החזיק את ידי ושמתי את ראשי על הכתף השרירית שלו.

נרדמתי, הייתי כלכך עייפה, הרגשתי את ידו של לוקאס מלטפת את הלחי שלי. ״אליסון.. אנחנו נוחתים עוד 2 דקות״ שמעתי את קולו של לוקאס.

״מה? איך כזה מהר?״ מלמלתי והתמתחתי, ״את היית רדומה כל הטיסה״ הוא אמר וסגר את הלפטופ שלו. פיהקתי והנחתי את ראשי על משענת הכיסא, הדיילת אמרה שנחתנו בשלום ונאנחתי.

לוקאס פתח את החגורה וקם, כך גם אני עשיתי, יצאנו מהמטוס והיה קפוא! נכנסנו במהירות לשדה תעופה ושם חיכו לנו השומרים עם המזוודות שלנו.

היו שם מלא צלמים וכתבים שרק חיכו להיכנס לנו בדרך, ״הג'יפ בחוץ.״ אחד השומרים אמר ויצאנו מהשדה תעופה, השומרים הכניסו אותנו לרכב במהירות ונסעו, ״לאן הולכים?״ שאלתי. ״למלון״ הוא ענה והנהנתי.