נקודת מבט לואי:
״לואי!!״ שמעתי צעקה וישר קמתי בבהלה ורעדתי, הזעתי ולא הצלחתי לראות שום דבר מסביבי, רק חושך, ולפתע הרגשתי זרועות עוטפות אותי, ונרגעתי למגען. הארי.
״אתה בסדר..״ הוא אמר בקול חלש. ״אתה מוגן..״ הוא הוסיף לדבריו ונרגעתי לקולו. ״אתה איתי..״ הוא הוסיף שוב והידק את חיבוקי, רעדתי פחות והוא לחש לי בפעם האחרונה. ״אני איתך, הכל בסדר״ וקברתי את ראשי בידיו.
נייל קם ממיטתו והצטרף אל החיבוק שלי ושל הארי, התחבקנו שלושתינו ונרגעתי, אני שמח שקיבלתי אותם כל כך.
״אתה רוצה לספר לנו מה קרה?״ נייל שאל אותי, והשפלתי את ראשי לרצפה, מרגיש את הדמעות עומדות לי בעיניים, ומחכות לאישור להתפרץ.
״לואי?״ שמעתי את נייל קורא שוב, אך לא הייתי מוכן, אז הנדתי בראשי והם נאנחו. ״סליחה.. אני פשוע לא מרגיש מספיק מוכן ומכיר אותכם כדי לשתף את זה-״ אמרתי והארי מיהר לקטוע אותי. ״זה בסדר לואי, מתי שתרצה ותרגיש בנוח לספר לנו תספר״ הוא קבע, חייכתי חצי חיוך והנהתי בעדינות, שלא יכאב לי הראש.
זה טוב שיש אנשים שמקשיבים לך, שרוצים לדעת מה אתה עובר, וחווה, וסובל לפעמים. זה נחמד שיש לך אוזן קשבת, שאתה יכול לספר לה מה שאתה רוצה.
שאתה יכול להרגיש חופשי במילים שתגיד ללא שיפוט, ואף אחד לא אומר לך מה לעשות, או איך לעשות, ואיך להתנהג.
איזה כיף זה? רק חבל שלי אין הכיף הזה.
״לואי״ נייל קרא וישר מצמצתי והעליתי את ראשי למעלה, יצאתי מהטראנס שאליו נכנסתי והוא חייך אליי בקטנה.
הם קמו מהמיטה, והתארגנו, קמתי מיד אחריהם לאחר שבהיתי קצת בקיר. הסיוטים חוזרים, שוב ושוב ללא הפסקה. אני צריך ללכת לרופא שוב, ולעבור את הכל.
שוב.
פתחתי את ארוני, ולקחתי את הבגדים שאני עומד ללבוש היום, לקחתי בגדים ארוכים, למרות שהיה ממש חם. אני מפחד שעוד מקרים כמו שקרו יחזרו על עצמם, ואני מעדיף לא להסתכן.
הלכתי למקלחת, ופשטתי את בגדיי, הסתכלתי על המראה, וראיתי את עצמי, נאנחתי והשפלתי את ראשי מטה, הלכתי לכיוון המקלחת ופתחתי את המים.
המים היו רותחים, וישר פלטתי צעקת כאב בגלל החתכים והמכות שקיבלתי אתמול. ״לואי?!״ שמעתי צעקה ודפיקות על הדלת. ״לואי אתה בסדר?!״ נייל קרא ודפק על הדלת בחוזקה.
״כ-כן פשוט המים היו רותחים״ עניתי להם ושמעתי צעדים מתרחקים, הם הולכים. כל צעד וצעד, כל דפיקה, כל רעש שקיים מזכיר לי את ההצלפות החזקות בגופי, התפקסתי על עצמי, וסיימתי את המקלחת.
נעלתי את הדלת, שלא יכנסו שאני מתלבש, והתנגבתי, הרגשתי את פצעי בחוזקה, וישר צעקתי בכאב, התנשמתי בכבידות ויכולתי לשמוע צעדים מתקרבים, אך התת מודע שלי המחיש אותם כהצלפות.
YOU ARE READING
We'll go through this, together - larry stylinson
Romance״אנחנו עברנו את זה״ *גמור* *אונס, הפרעות אכילה, פגיעה עצמית, התקפי חרדה, שפה גסה, תכניים מיניים*
