"בואו זה פה" צעקתי וכל המשפחה ישר רצה איתי. "איפה איפה הוא" גוהאנה שאלה ויכולתי לראות כמה דמעות שמאיימות להתפרץ מעינייה.
"אל תדאגי גיי, הוא יהיה בסדר" אמרתי לה והיא הנהנה והסתכלה עליי בחיוך, התקרבתי כדי לחבק אותה והיא חיבקה אותי בחזרה במהירות, הרגשתי את הכתף שלי מתרטבת וחייכתי בעצב, אז רק הידקתי את חיבוקי.
אחרי כמה שניות הרגשתי שתי ילדות קטנות מחבקות אותי ברגליים, הסתכלתי למטה וראיתי את פיבי ודייזי, אחרי כמה זמן לוטי ופיזי הצטרפו, ואז בתאני וקים, ואחר כך ליאם זאין ונייל. חיבוק קבוצתי בלי לואי, לראשונה.
"אנחנו ממש זיינים רגשנים עכשיו" זאין אמר וכולם צחקו חוץ מהתאומות. "שקט זאין יש כאן ילדים טיפש" פיזי אמרה וזאין נתן לה מכה קטנה לכתף, והיא החזירה לו בכך שמשכה לו בשיער. "אחח!!" הוא צעק ופיזי צחקה. החברות של שניהם היא החברות הכי טובה שקיימת, אני נשבע לכם.
"אמא מה זה זיינם רגשניים?" פיבי שאלה והסתכלה עליה בהתעניינות. "זה.. אה-" גוהאנה התחילה להגיד ואני צחקתי. "זה שאתה מתנהג כמו זאין" נייל אמר וזאין הסתכל עליו במבט זועף. "אל תעליב את חבר שלי! אין לך פיצות עד מחר!" ליאם אמר ונייל עשה את עצמו פגוע. "בשביל מה יש את הארי?" הוא שאל וכרך את זרועו סביב צווארי. "נכון ליאם בשביל מה יש אותי?" אמרתי לו והוא גילגל את עיניו. "טוב אפשר לראות כבר את אחי הגדול??!?!" לוטי שאלה בחוסר עצבנות וכולנו הסכמנו איתה.
פתחתי את הדלת בשקט ונכנסו כולנו אל החדר. "היי!" האחות ישר אמרה בחיוך והתקדמה אלינו, "עשינו לו כמה ניתוחים כי היו לו קצת שברים ונקעים חמורים בעצמות, בכל מקרה הוא מתאושש ממש עכשיו! אתם יכולים ללכת לראות אותו!" האחות אמרה בהתרגשות וישר קפצתי במקומי משמחה.
"הנה תיכנסו" האחות אמרה וזזה מהדלת, גוהאנה עמדה מול הדלת התלבטה. "הוא יאהב אותך. תכנסי" אמרתי לה בביטחון והיא חייכה אלי והנהנה. היא פתחה את הדלת וראיתי שם את לואי, ער לגמרי ויושב על המיטה.
"הארי!!-" הוא אמר ונקטע על ידי עצמו שראה את ארבעת אחיותיו ואמו. דמעות ישר נוצרו בעיניו וכולן התקרבו אליו באיטיות "א-אמא?.." הוא שאל בלחש וגוהאנה הנהנה בחיוך מרוגש, היא ישר רצה ללואי והם התחבקו. "אמא זאת את! זאת באמת את!!" הוא צעק ובכה לתוך כתפה. הם התרחקו אחרי כמה שניות של בכי ואז הוא ראה את שאר אחיותיו. "לוטי!!" הוא צווח והיא ישר רצה אליו בחיבוק חזק גם כן. "הוא הסתכל על השלושה בשאלה והן צחקו. "זאת פיזי, ואלו פיבי ודייזי, הן אחיותך הקטנות לואי" גוהאנה אמרה והוא הסתכל עליהן בחיוך.
"אתן מתכוונות לבוא לחבק אותי?" הוא שאל והבליט את שפתיו, התאומות צחקו ושלושתם ישר רצו אליו וחיבקו אותו. "אתן כל כך יפות. כולכן" הוא אמר וכולן התאספו לחיבוק משפחתי. אחרי כמה דקות של בכי ומלמולים הן התרחקו ממנו.
YOU ARE READING
We'll go through this, together - larry stylinson
Romance״אנחנו עברנו את זה״ *גמור* *אונס, הפרעות אכילה, פגיעה עצמית, התקפי חרדה, שפה גסה, תכניים מיניים*
