28.

926 44 80
                                    

"המורה למתמטיקה? האם אתה נמצא?" דלת החדר נפתחה וגיימס נעמד בפתח הדלת. "פאק" הוא פלט ואני נאנחתי כהקלה. "מ-מה? מה זה אמור להיות? !!" גיימס צווח והסתכל על המורה ומחכה להסברים. "א-אני יכול להסביר!" המורה ישר צעק ויצא ממני.

"בבקשה תעזור לי אני פה כבר שבועיים והוא אונס אותי ואנס עוד הרבה לפני זה בבקשה" ישר אמר למנהל בקול מתחנן ופיו פעור לרווחה והוא ישר מסתכל על המורה. "אתה מפוטר!" המנהל אומר ואני הודתי למנהל כל כך.

"לואי תוכל לקחת את בגדיך ולהתלבש ואני בינתיים אדבר איתו?" גיימס שאל אותי ומיד הנהנתי. המורה שיחרר את אחיזתו וקמתי מהמיטה, וישר התמוטטתי לרצפה שוב וננאנקתי בכאב. "אני מצטער שהקשבתי לו לואי יהיה לו משפט ואתה תקבל זיכוי אני מבטיח לך" המנהל ישר אמר וקם לעזור לי.

הוא התקרב אליי ואחז במותניי כדי לעזור לי לקום, מיד נרתעתי והוא התרחק. "ס-סליחה" אמרתי לו וקמתי לבד, הלכתי אל החדר מקלחת עם ראש מושפל.

"יש לך היום בערב משפט! אין לך שום דבר שיעזור לך! ולואי, אני מצטער שעברת את זה, אנחנו נצטרך לקחת אותך לבדיקות אם זה בסדר" גיימס אמר לי והנהנתי תוך כדי ששמתי את בגדיי. "תבוא לחדרי בשעה שש בערב לואי, בינתיים אתה יכול ללכת לחדרך" הוא הוסיף והנהנתי וישר הלכתי.

הרגשתי את צווארי מדמם שוב. ניסיתי לעצור את הדם אבל הוא לא הפסיק. יצאתי שבמהגרר וצלעתי, התחלתי ללכת אל החדר וקרסתי אל הרצפה. אני לא מצליח ללכת נורמאלי, ואפילו לא לצלוע. גופי מלא בחבלות ושטפי דם ארוכים וגדולים, פצעים בצבעי כחול וסגול ועוד מכות וחתכים, ומלא היקים שיוצא מהם דם מהצוואר.

אני רק רוצה להגיע לחדר בלי להתעלף כדי לראות את האזי שלי. בתקווה שהוא זוכר מי אני. אולי הוא לא אוהב אותי עוד? האם הוא בכלל לא אהב אותי? אני שמן מדי בשבילו. הוא לא ירצה אותי כבר. יש לי התקפי חרדה, סיוטים בלילות, אני שמן מדי, יש לי הפרעות אכילה, ושלא נדבר על זה שאני חותך.

בלי לשים לב הגעתי אל החדר שלנו, אחרי הרבה זמן שלא הייתי בחוץ. דפקתי דפיקה חלשה על הדלת ונשכבתי על הרצפה. הצלחתי.

"הארי לך תפתח!" צעקה נשמעה מתוך החדר, זאת בתאני. "למה אני?" הארי צעק לו בחזרה, יחיחי בלב, כי לא יכולתי לגחך במציאות. "פשוט תפתח טיפש!" היא צעקה עליו ויכלו לשמוע אותו נאנח. הדלת נפתחה והארי עמד שם.

השיער שלו ארך, לא הרבה, תלתליו יותר ארוכים ושיערו מופנה ללמעלה. "לולו !!!!!" הוא צווח וחייך, הוא ישר הרים אותי ורץ איתי לחדר. צווחתי בכאב ודמעות ירדו מעיניי. הוא התחיל לבכות גם וכולם באו והיו מסביבי. "ה-האזי" אמרתי בגמגום והתחלתי לבכות, התקרבתי כדי לנשק אותו אבל לא הצלחתי, אז הוא ישר התקרב אליי ונישק את שפתיי.

שפתינו התחברו אחת לשניה והרגשתי את חום גופו. הנעתי את שפתיי על שפתיו ושנינו חייכנו כנגד הנשיקה. התגעגעתי אל הגוף שלו, אל הטעם שלו, אל עיניו הירוקות, ושיערו הגלי והארוך. התגעגעתי אליו כל כך.

We'll go through this, together - larry stylinson   Where stories live. Discover now