נ.מ טאהיונג.
נרדמתי בזרועותיו של ג׳אנגקוק רגוע ובטוח. פתאום הרגשתי תזוזה מהצד של השני, לא יחסתי לזה הרבה התחשבות וחזרתי לישון, אחרי כמה דקות שלא הצלחתי להירדם הסתובבתי להביט בחברי לידי אבל הוא לא היה שם. הנחתי שהוא הלך לרגע כך שהוא יחזור עוד שניה אז החלטתי לחכות לו, אחרי עשר דקות שחיכיתי במיטה בציפייה קמתי לחפש אותו, הסתובבתי בביתי בדממה עד ששמעתי רעש מסויים מחדרו של אבי, צעדתי לתוכו ועיניי היו קרועות לרווחה בחוסר הבנה, מה? מאיפה הגיע הפתח הזה שאלתי במוחי מתקשה להבין. הדבר הזה לא היה פה לפני
עוד יותר לא הבנתי כיוון שאבי גם לא נמצא פה הלילה אז מי יכול להיכנס לחדרו ולפתוח את המקום הזה?
הבנה כואבת היכתה בי וסירבתי להאמין למה שמוחי אמר לי. ובכל זאת כמהופנט ולא מבין. ירדתי במדרגות לאט ובשקט מחכה כבר להגיע לסוף אבל גם מפחד באותה מידה, חבל שלא לקחתי איתי מחבת חשבתי וגיחחתי עד כמה שזה יותר מידיי סצנה סיפורית ולא הגיונית שתקרה לי, אבל היי חבר שלי איש-זאב המרתף הנפתח זה בערך הדבר הכי הגיוני שיכול לקרות לי המשכתי לחשוב וככה בלי לשים לב הגעתי לסוף.
לא היה שם שום דלת לפתוח המדרגות ירדו ישר לתוך חדר טיפה גדול מאובזר במלא כליי מלחמה, לא היה לי כוח להתחיל לפרט מרוב כל הדברים, אבל דבר אחד בלט לי מעל כל השאר או יותר נכון אדם אחד
לא האמנתי שהוא באמת שם הסתכלתי על גבו של ג'אנגקוק עם עיניים קרועות חסרות אמון, פתחתי את הפה מופתע מעצמי שאני יכול להוציא קול ושאלתי "ג'אנגקוק מה אתה עושה כאן?" הוא הסתובב אלי ישר עם מבט מופתע ומבוהל על פניו, הוא ראה אותי וישר התקדם אלי,
"טאה אני אסביר לך הכל באמת אבל בוא לפה רגע תגיד לי את מי אתה מזהה" הוא אמר ובהתחלה רציתי להגיד לו: אני לא עושה כלום עד שאתה מסביר לי מה הולך כאן!
אבל אז ראיתי את הדחיפות בעיניו והבנתי שזה באמת דחוף ועדיין לא ראיתי אותו ככה מבועת. התקדמתי לעבר התמונה שהוא הצביע אליה היו שם ארבעה אנשים שלושה גברים ואישה, היא נצצה לי בתוך התמונה, הסתכלתי עליה בתחושה שאני מכיר אותה אבל לא זיהיתי או ידעתי את שמה או מקורותיה,
"אני.. ״ התחלתי להגיד ״האישה הזאת, היא מוכרת לי אבל ממזמן, כאילו חלום רחוק, כשהייתי קטן..״ סיימתי להגיד והשני הסתכל עליי במבט מסוקרן, ״עכשיו אני רוצה הסבר" חזרתי להגיד לו ודיברתי בקרירות, הוא נאנח והוריד את הראש לרצפה בלי ליישר אלי מבט,
"נו" דחקתי בו מרגיש את הזעם מבצבץ בתוכי "תגיד לי מה אתה עושה כאן? מאיפה החדר הזה הגיע בכלל?" שאלתי אותו מרים טיפה את קולי "אני.." הוא התחיל לומר חיכיתי מספר שניות והוא המשיך "אתה זוכר לפני כמה ימים אבא שלי קרא לי בדחיפות?" הוא שאל והנהנתי "אז זה היה כי האלפא רצה להגיד לי משהו" הוא אמר ועצר שוב, דחקתי בו להמשיך
YOU ARE READING
my wolf boyfriend. taekook
Werewolfהרמתי את מבטי לא מאמין למה שאני רואה, העיניים, אני ראיתי אותם כבר עיניים צהובות, זה- זה של הזאב שנשך אותי.... הכל השתנה בגלל משימה אחת של האלפא האכזרי, בזמן שאביו דוחף עליו לעשות לבצע אותה בלי שום היסוס,
