נ.מ יונגי.
שמעתי דפיקות והלכתי לפתוח את הדלת, לא האמנתי לראות את מאחוריה אבל הכנסתי אותו לביתי, מנסה כמה שיותר לעשות אוויר רגועה במיוחד אחרי שהוא אמר מה שהוא אמר על זה שהוא צריך לדבר איתי, אבל שום דבר לא עזר,
ניסיתי לשאול אותו על מה הוא צריך לדבר איתי והוא שתק, לא דחקתי בו יותר מידיי כי ניחשתי כבר מה הוא יגיד לי.. ופחדתי ממה שאני הולך לענות לו בתשובה, זה ישבור אותו פשוט הרגשתי את זה, לא משנה כמה זה יכאיב לו אין סיכוי שאני הבן אדם הטוב והמתאים בשבילו.
הרגשתי קרוע לא ידעתי מה לעשות בשום מובן, כמעט ושקעתי עמוק במחשבותי אבל ג׳ימין התחיל לדבר ושלף אותי משם בשניות.
״יונגי אני..״ אמר ועצר שוב ״אוף אני לא מצליח להגיד את זה״ מלמל לעצמו בשקט אבל בכל זאת שמעתי ״היי״ אמרתי לו והתקרבתי אליו, מניח יד על ידו, שיט למה אני עושה את זה?? חשבתי אבל המשכתי בלי להסס ״הכל בסדר, אני פה לשמוע ואני לא אשפוט אותך באמת״ מה קורה איתי? ״אוקיי״ הוא אמר ונאנח קצת, משחרר לחץ ״טוב אז.. כבר יותר מידיי זמן יש משהו שאני מפחד להגיד לך, אבל כבר לא אכפת לי. אני אומר אותו עכשיו״ הוא המשיך וראיתי איך הוא מנסה לאזור אומץ.
״יונגי אני אוה-..״ הוא אמר אבל קטעתי אותו ישר
״אני יודע ג׳ימין.. אני שמעתי כבר, מה אתה מרגיש אליי״
הוא השתתק, שום מילה. אבל הפרצוף שלו היה פגוע, אפילו בלי להבין למה ״זה קרה לפני שבוע כשבכית לג׳אנקוק על זה.. אני הייתי מחוץ לבית שלך ובידיוק שמעתי, אני מצטער״ אמרתי והרכנתי את ראשי, כאב לי לראות אותו ככה ועוד יותר גרוע היה לדעת שאני זה שעשה לו את זה, שגרם לחיוך שלו לדעוך.
״ו.. מה אתה חושב?״ הוא שאל לפתע אחרי שקט ארוך ״ג׳ימין אני..״התחלתי להגיד ועכשיו היה תורי לבלוע את המילים ״אני לא טוב בשבילך״ אמרתי והכאב על פניו המשיך לצוף בעיניו ״זה לא נכון. למה שתגיד את זה?״ שאל, ושמעתי את המלחמה בקולו ״כי אתה מצפה ממני לא לאכזב או לפגוע בך אף פעם ואני לא יכול להבטיח את זה..״ אמרתי ונאנחתי, לא מעז להסתכל בעיניו של ג׳ימין, ציפיתי שהוא ילחם, רציתי שזה מה שהוא יעשה, שיגיד לי שהוא רוצה אותי בכל זאת, אבל במקום הגיע השקט. אף אחד לא דיבר ולפי הרעש זה כאילו ל אנחנו לא נושמים בכלל.
״אתה טועה יונגי״ אמר ג׳ימין בסוף, מפתיע אותי אחרי שחשבתי שהוא ויתר
״אני לא מחפש מישהו כזה״ המשיך והתקרב אלי, מביט לי בעיניים ״אני מחפש מישהו שישמח אותי כשהוא רואה שאני עצוב, מישהו שיבין אותי וישאר איתי למרות כל הקשיים״ אמר והתקרב אלי יותר, דוחק אותי לקצה השולחן, לא מתיר לי מקום לזוז ״מישהו שלא יפגע בי אף פעם?״ הוא שאל בצחקוק ״אין דבר כזה, זה לא מציאות, אהבה היא לא רק חיבוקים ופרפרים בבטן, היא להעריך את מה שיש לך גם אם זה אומר להכיר בזה שאין מושלם״ סיים להגיד, לא מזיז את מבטו או גופו ממני, היינו במרחק נשימה, קרובים כל כך.
השתתקתי לא האמנתי למשמע דבריו, הוא צודק. הוא צודק וידעתי את זה ידעתי את זה אצלי, גם בלי לחוות שום דבר מזה, המחשבות שלי היו כל כך מבולבלות, רציתי אותו כל כך, אבל באותה מידה פחדתי לפגוע בו, המשכתי להילחם על עצמי עד ששמעתי את ג׳ימין אותך, מוציא אותי מהרהורי,
״אבל.. אתה כנראה לא מבין את זה״ אמר, לוקח צעד אחורה ומתרחק ממני, לשניה אחת הספקתי להסתכל בעיניו וראיתי איך הן נשברות ״סליחה שבזבזתי לך את הזמן״ התנצל ורץ לכיון דלת ביתי.
לא היה לי זמן לחשוב, הוא כבר היה בפתח דלתי, אבל זהו דיי כבר לערבב את המוח בעניינים של הלב! בלי מחשבות בכלל השתמשתי בכוחות המהירות שלי ועצרתי אותו, תופס כבר את ידית דלתי,
״ג׳ימין עצור..״ התחלתי להגיד תקוע בלי מילים אבל נשבר לי, אני לא צריך כאלה. השענתי אותו על דלת ביתי מכין אותו למה שיקרה ככה נתתי לו זמן להתנגד אבל הוא לא זז ואפילו לא קצת.
קירבתי את שפתיי אליו ואז בלי שום אזהרה מוקדמת הוא התקדם לעברי ונישק את שפתיי כמו נער אבוד, ואני בלי שום היסוס או חרטה החזרתי לו בידיוק את אותן רגשות, ברגע שקראתי לו לעצור כבר עשיתי את ההחלטה עם עצמי, ואני לא אפסיק עכשיו, עכשיו כששפתיו נוגעות בשלי ידעתי שזו הייתה ההחלטה שהייתי צריך להחליט ממזמן.
טוב אז.. אני מרגישה שקצת זנחתי את הוסוק בסיפור מה שלא היה אמור להיות אז פרק הבא יהיה מנקודת המבט שלו. שלכם mx2💜
YOU ARE READING
my wolf boyfriend. taekook
Werewolfהרמתי את מבטי לא מאמין למה שאני רואה, העיניים, אני ראיתי אותם כבר עיניים צהובות, זה- זה של הזאב שנשך אותי.... הכל השתנה בגלל משימה אחת של האלפא האכזרי, בזמן שאביו דוחף עליו לעשות לבצע אותה בלי שום היסוס,
