אהבה ישנה

פרק 8

הגעתי הביתה , עייפה מתמיד.
הצטברות העבודה הקשה שלא נגמרת אף פעם והשעות המרובות שלא נגמרות , גומרות אותי , אני לא מצליחה לתפקד כבר.
״שלום יפים שלי״ עטיתי מסכה של חיוך ושמחה על פרצופי העייף כשפתחתי את הדלת ומיה ואריאל קמו מהסלון ורצו אליי בשמחה
״אמא!״ צעקות השמחה שלהם נמשכו בבית וחייכתי מנשקת את לחייהם כמה פעמים ונפלתי לזרעותיהם החמות והאוהבות
״אמא תראי מה ציירתי לך!״ מיה אמרה בהתרגשות והתנתקה מזרועתי ורצה להביא את הציור שנח על השולחן העץ שבסלון
״וואו מה ציירת?״ שאלתי בהתעניינות כשחזרה
״זאת את וזאת אני ופה זה אבא וזה אריאל״ הסבירה את ציורה בהתרגשות ונשכתי את שפתיי בכאב נזכרת בסער.
״זה מהמם״ נישקתי את שיערה הרך שהיה מפוזר על גבה
״אין לנו אבא מיה״ אריאל הרס את שמחתה והחזיר את כולנו למציאות הכואבת., מיה התעלמה מאמירתו והלכה לשבת חזרה על הספה ואריאל חזר לצפות בטלוויזיה
״תודה הצלת אותי היום״ אמרתי לרוני שישבה על כיסאות הבר השחורים שבשולחן מטבח
״אין על מה״ אמרה שקועה בטלפון שלה
״אכלתם?״ שאלתי את רוני
״חטיפים״ מילמלה משהו לא מובן אך הצלחתי לחבר את זה למילה
״רוני נו״ נאנחתי , אני לא אוהבת שהם אוכלים הרבה שטויות
״פעם ב..״ ענתה
״אני אתקלח וגם הילדים ובדרך לבית של אמא נעצור במסעדה״ הסברתי את תוכניותי
״בסדר , אני אקלח אותם״ אמרה וקמה מהכיסא ומיה ואריאל הלכו אחרייה אחרי שקראה להם לבוא למקלחת.

אחרי שאכלנו במסעדה איטלקית , יצאנו משם וכרגע אנחנו בדרך לבית של ההורים שלי , מקיימת את הבטחתי לרוני
״סער חזר״ אמרתי לרוני באמצע הנסיעה והסתכלתי על תגובתה שעצרנו ברמזור , הילדים כבר נרדמו מאחורה אז לא הייתה לי בעיה לדבר עליו
״מה?!״ צרחה נשמעה מפיה
״שיט״ לחשה והסתכלה לאחור כדי לבדוק עם מיה ואריאל התעוררו בעוד אני הסתכלתי במראה האמצעית כדי לבדוק זאת.
״כן , את קולטת?!״ ציחקקתי בעצבנות ונסעתי כשהרמזור התחלף לירוק
״ועוד הוא הבוס החדש שלי ,במקום שבו אני עובדת , באלי להתפטר משם ולעזוב את הכל רוני ,אני לא יודעת מה לעשות״ נשכתי את שפתיי , פרקתי את הכל לפני אחותי , היא והמשפחה שלי היחידים שיודעים הכל על סער , למרות שרוני הייתה קטנה.
״דבר ראשון אל תתפטרי תראי לו שאת חזקה והוא מעניין לך את התחת , דבר שני הוא זה שצריך להרגיש מבוכה ממך הוא זה שעזב״ הסבירה
״הוא לא נראלי מרגיש מבוכה ממני״ מילמלתי נזכרת בשיחתנו היום
״הוא יודע על מיה ואריאל?״ שאלה
״לא״
״את צריכה לספר לו ליה , אלו גם הילדים שלו״ אמרה
״לא , אני גידלתי אותם לבד הוא לא לקח חלק בשום דבר , אני לא מתכוונת לספר או לשתף אותו בשום דבר מהחיים שלי״ ביטלתי את אמירתה
״אבל זה הילדים שלו גם , יש לו פאקינג ילדים והוא לא יודע מכך״ הסבירה
״אני בטוחה שהוא לא יגיד לך שהוא לא רוצה אותם״
ידעתי שבאיזשהו מקום שהיא צודקת , אך אני לא אתן לו את הזכות להכיר אותם , אריאל ומיה ילדים מדהימים , לא מגיע להם שום דבר מזה , אולי אפילו לא מגיע להם אותי.
״אני אמא גרועה״ נשכתי את שפתיי בכאב והדמעות שרצו לזלוג נעצרו בעייני
״ליה את פאקינג אמא מדהימה! גידלת שני תאומים מושלמים לבד בלי עזרה של אף אחד , מגיל פאקינג 18 היית בהריון וילדת שני ילדים בגיל 19 , למדת בכוחות עצמך , עשית תואר ואת מרוויחה כמו ששני הורים מרוויחים ביחד, אז תעשי לעצמך ולכולם טובה , את האמא הכי מדהימה שאני מכירה״ תמכה בי והרגשתי דמעה זולגת מעייני , במזל הגענו לבית של הורי ונאנחתי מוחה את דמעותיי
״אל תבכי״ חיבקה אותי וחיבקתי אותה חזרה
״אוקיי אוקיי אני בסדר״ ציחקקתי לאחר כמה דקות שנרגעתי כבר
״תודה על היום״ אמרתי מתנתקת מחיבוקה
״מתי שתרצי״ חייכה אליי
״את רוצה לישון פה? זה בסדר שאת חוזרת לבד?״ שאלה בדאגה והינהנתי
״כן זה בסדר״ חייכתי
״תבואי יותר״ אמרתי במהירות לפני שטרקה את הדלת של האוטו
״אני אבוא״
חיכיתי עד שהיא תיכנס לבית וכעבור כמה דקות , נסעתי חזרה הביתה , לתל אביב.

״אני רוצה שתסבירי לי הכל מהתחלה ועד הסוף!״ שמעתי את קולו של דניאל מביתי כשפתחתי את הדלת עם מיה שהייתה בקושי מורמת על ידי ואריאל הולך לידי ישנוני
״איך נכנסת?״ שאלתי את דניאל שישב על הספה עם במבה בידו ושמיכה מכסה את גופו
״יש לי מפתח״
״כל פעם את שואלת מחדש״ מילמל ונאנחתי מגלגלת את עייני ולקחתי את מיה ואריאל לחדרם , מורידה להם נעליים ומחליפה את בגדיהם לפיג'מות נוחות
״לילה טוב״ לחשתי מנשקת את הלחי של כל אחד מהם וכיביתי את האור.
כשחזרתי לסלון לאחר שהחלפתי למכנס קצר שחור וחולצה אפורה שגדולה עליי בכמה מידות ,הכנתי לי ולדניאל כוס קפה
וסיפרתי לדניאל את כל מה שקרה לי ביומים שעברו בקצרה
״רגע רגע ועידו הזה שהכרת״ אמר בממזריות
״זה מה שלקחת מכל הסיפור?״ נאנחתי והוא הינהן
״את האמת שהוא ממש חמוד״ חייכתי אליו ונשכתי את שפתי
צעקה קטנה של התרגשות נשמעה מפיו
״סוף סוף אולי תמצאי לך מישהו אחר , למרות שאיך שתיארת את סער , הייתי עושה לו טובה או שניים״ קרץ לי וגיחכתי
״לא , שום טובה , הייתי נותנת לו סטירה״ אמרתי ושילבתי את ידי
״את יודעת שאת צריכה לספר לו על אריאל ומיה״ חזר להיות רציני וגילגלתי את עייני
״הייתי בשיחה הזו כבר עם אחותי , אני לא מתכוונת לספר לו״ הייתי בטוחה בעצמי
״שאלה אחת ליה , למה?״
״כי הם שלי ואני גידלתי אותם לבד חמש שנים״ עניתי את התשובה שאני עונה לכולם , למרות שזה חלק נכון , בנוסף אני גם לא מספרת לסער בגלל שאני מפחדת שהוא לא ירצה אותם , שישאל אותי למה לא עשיתי הפלה.
״אבל הוא לא ידע שהיית בהריון ולדעתי אם הוא גבר שפוי כנראה שהיה נשאר איתך באותה התקופה וכנל לעכשיו״ אמר
״איך ידעת שסער חזר?״ נזכרתי בשאלה שרציתי לשאול אותו כל הדרך מהעבודה לכאן , אני לא סיפרתי לו שסער חזר
״אם היית אומרת לי שזה פאקינג סער אבוטבול זה שיש לו עסקים בכל העולם , מלא מלונות ומסעדות אז הייתי משתחווה אלייך ואל הילדים שלך ממזמן כבר״ אמר והסתכלתי עליו בבלבול וצחקתי
״אנחנו לא נראלי מדברים על אותו אחד״ מילמלתי והמשכתי לצחוק
״הייתה עליו כתבה בעיתון שהוא חזר לארץ אחרי מלא זמן בחול וכזה״
״ממתי אתה קורא עיתון?״ שאלתי
״זה שאני יוצא איתו , הוא זה שקורא ובמקרה ראיתי ׳סער אבוטבול חוזר׳ בשער העיתון אז המשכתי לקרוא״ הסביר והכניס עוד במבה לפיו
״מוזר״ מילמלתי לעצמי
״ובכל זאת , לא נראלי אנחנו מדברים על אותו אחד״ אמרתי
״אמא״ שמעתי קול מגרם המדרגות וסובבתי את ראשי במהירות פוגשת במיה שמחזיקה בידה בובת ארנב לבנה ואותה לבושה בפיג'מה ורודה שהלבשתי אותה לפני שעלתה לישון , שיערה היה נפוח ומבולגן ונשכתי את שפתיי למראה החמידות
״בואי יפה שלי״ פתחתי את ידי והיא רצה קלות לעברי
״מה קרה?״ שאלתי והיא התחפרה לתוכי ככדור וחיבקה אותי חזק
״חלמתי חלום רע״ אמרה ונישקתי את ראשה מלטפת את שיערה הארוך והנעים
״את רוצה לספר לי על מה הוא היה?״ שאלתי
״לא״ אמרה והסתכלה על דניאל שכנראה בגללו היא לא רצתה להגיד לי את מה שיושב לה על הלב וכנראה גם בתוך הראש.
״בסדר״ עניתי והיא הניחה את ראשה בעדינות על חזי וליטפתי את ראשה בעדינות עד שנרדמה.
הסתכלתי על דניאל שהסתכל עליי ועל מיה בחיוך ואמר
״אני מצב שהוא לא ירצה את זה שלו״

אשמח אם תצביעו/תגיבו❤️