אני חסרת עמוד שדרה ואני יודעת את זה.
אני טסה עם סער אריאל ומיה לאיטליה.
אנחנו כרגע נמצאים במטוס במחלקה ראשונה , עם כיסאות שהם כמו מיטות לכל אחד ואחת מאיתנו
דווקא נחמד.
אריאל ומיה לא מפסיקים לחייך ולצחוק אחד עם השני בהתרגשות על הטיסה הראשונה שלהם יחד ועוד יחד עם כל המשפחה , שגם אני נכנעתי לסער ובאתי איתם יחד לטיול בחוץ לארץ.
לצערי , אני לא בארץ שאם קצת קשה אני יכולה לברוח ולהעלם כמו שאני בדרך כלל עושה.
פה, אין לי לאן להעלם , אני אהיה חייבת להיות איתם.״אבא מתי מגיעים?״ אריאל אמר וקטע את זכות המחשבה והפנתי את מבטי אליו בחיוך קטן
״עוד כמה שעות, זה יקח יותר מהר ממה שאת חושב״ ענה לו סער את התשובה המספקת שרצה.
״בסדר״ ענה אריאל ושילב את הידיים שלו בחיוךכשירדנו מהמטוס פגשנו בשדה התעופה בחור, הוא היה עם בגדים שחורים והיה נראה גדול מה שנראה כמו מאבטח.
הוא בא לאסוף אותנו בוואן שחור , סער לחץ את ידו והוא לקח מאיתנו את המזוודות ונכנסו אל תוך האוטו , מה שהיה נראה לי קצת מוזר כי בדרך כלל כשיורדים ממטוס צריך בידוק ביטחוני
הילדים סער ואני תופסים מקומות בהסעה שתיקח אותנו אל המקום בו נלון,
בדרך , הילדים שואלים שאלות כל הנסיעה בהתרגשות על הנופים .
הכביש שאנו נוסעים בו יצא מדרך העיר ממזמן וכרגע אנו נוסעים בין הרים וגבעות , השמש פה לא חמה מדיי כמו בישראל אך גם לא קרה , נעים פה וזה נראה מדהים לשבת בים הצלול שהתגלה כנגד עיניי ממש הרגע.המכונית עצרה ליד בית ענקי שנראה כמו טירה ענקית באמצע הרים וגבעות, לא היה סביבו כלום , רק הטירה
בכניסה הייתה אפילו מזרקה ושער ענקי בצבע שחור עם נגיעות של זהב, מאחורי המזרקה יש מדרגות לכניסה של הבית ושם עמדו כל עובדי הבית
״וואו אבא זה כמו של נסיכות!״ מיה אמרה בהתרגשות
״כן ואבירים!״ אריאל הסתכל בהתרגשות מהחלון וקיפץ במקום
סער חייך אלייהם חיוך קטן וחטוף וחזר לדבר בטלפון באנגלית , מאז שנחתנו הוא רק בטלפון ונראה שזה מה שנותן לו נשימה כרגע.כשהאוטו עצר , ירדנו ממנו והשער נפתח לרווחה , כולנו התקדמנו יחד אל עבר העוזרי בית, למה סער צריך כל כך הרבה עוזרי בית אם בעצם הוא לא חי פה עד עכשיו?
סער דיבר בשפה שאני לא מכירה , כנראה שאיטלקית, לא ידעתי שהוא יודע האיטלקית
אני חייכתי אל כולם בהתרגשות , אחר כך העברתי את מבטי לסער שאמר לנו ״בואו נכנס , אדריאנה תעשה לכם סיור היא העוזרת בית״
הינהנתי וסער הלך עם כמה מהמאבטחים שלו חזרה לרכב כשהוא עם הטלפון בידגילגלתי את עיניי , לעזעאל גם עכשיו הוא משאיר את הילדים ואותי לבד? בבית שאין לי מושג מה הולך בו ומי נגד מי.
אדריאנה לקחה אותנו והסבירה לנו איפה כל מקום, היא אישה נחמדה שנושקת לשנות הכמעט חמישים של חייה.
כשנכנסנו היה שנדליר ענק שהשתלשל מהתקרה הגבוהה בבית , הקירות והרצפה היו עתיקים ומאוד מרשימים.
אדריאנה פתחה דלת מסוימת ובה היה שולחן ארוך והיא הסבירה שפה אוכלים ארוחות , היא לקחה אותנו לעוד מקום עם סלון ,טלוויזיה ומדפים ענקים של אלכוהול שהתפרסו על אורך הקיר
הבית היה עצום ברמות ולכל אחד מאיתנו היה חדר שונה, המזוודות היו כבר בתוך החדרים של כל אחד מאיתנו, אריאל ומיה ישנים יחד , ואני וסער בחדרים נפרדים כמובן.
לכל חדר יש מקלחת ושירותים בתוכו
היא לקחה אותנו גם לסיור מחוץ לבית , אם אפשר לקרוא לזה ככה,
מהצד השני, ובו היה מקום ישיבה מתחת לכרם ענבים עם מטבחון קטן בחוץ, מולו הייתה בריכה ענקית ודשא שמתפרס על כל עבר המקום, הנוף שראו מהבריכה הגדולה היה ים צלול ונקי, אלוהים המקום הזה ממש כמו באגדות.
YOU ARE READING
אהבה ישנה
Teen Fictionהוא היה בשבילה הכל והיא הייתה בשבילו הכל אך הוא עזב אותה והיא נשארה לבד , היא ושני תינוקות בבטנה. "אתה עזבת אותי בלי שום דבר להיאחז בו!״ אמרתי בכאב ודחפתי את כתפיו , למרות שזה לא הזיז לו. "עזבתי פעם אחת , אני לא מתכוון לעזוב שוב" סינן מפיו ותפס את...