החיים בתיכון

פרק עשירי

”כולם, תקשיבו טוב!“ אדם ביקש את תשומת הלב של הכיתה וכולם כמובן בלי היסוס הפנו את מבטם אליו והשתתקו במזן הפסקת האוכל.
”מה הוא רוצה השחצן הזה?“ שאלתי את עצמי בזלזול.
”היום אחרי הצהריים יתקיים המשחק הראשון של נבחרת הכדורסל שלנו והוא יפתח את הליגה העירונית של התיכונים בעיר, ולכן אתם מוזמנים לבוא ולעודד אותנו“ ביקש.
”ברור שנבוא“
”בהצלחה לכם!“
”בואו ננצח!“
שמעתי את התלמידים בכיתה מתלהבים ומסכימים להצעתו להגיע, אולם אני לא התייחסתי והמשכתי לאכול ולדבר עם שני.
”מה אח שלך חושב לעצמו...“ שאלתי אותה בפקפוק.
”מה את רוצה - הוא חי ונושם את הכדורסל הזה.. ברור שהוא יתלהב ככה“ שני הסבירה לי ”שיהיה.. אני ממש לא מתכוונת להגיע“ קבעתי לא מעוניינת.
”מה, למה?“ שאלה אותי והמשיכה לשכנע אותי ”יהיה כיף.. לפחות למשחק של היום תבואי, זה חשוב לבית ספר. וזה גם יעזור לך להתגבש יותר“ אחרי כמה שכנועים הסכמתי להגיע מסוייגת.
כשיצאנו להפסקה התיישבנו שתינו על אחד הספסלים בחצר בית הספר והחלפנו מספרי טלפון, אך לפתע לאחר כמה דקות הגיעו למולנו שלוש בנות מתוקתקות.
”היי ליה, אני גלי. אלה החברות שלי קארין והילי“ הציגה את שתי הבנות שעמדו מאחריה, כאילו איננן מורשות לדבר.
”נעים להכיר“ השבתי בחיוך.
”תקשיבי, יש לי שאלה אלייך“ אמרה.
”תשאלי“ השבתי.
”למה את מדברת עם שני?“ שאלה בסקרנות.
”מה זאת אומרת?“ הגבתי באי הבנה כשאני שמה לב ששני שיושבת לידי מרכינה את ראשה בעצב.
”מה לא מובן?“ התפרצה אחת מחברותיה שעמדו מאחוריה.
”תרגעי..“ עצרה אותה גלי והמשיכה לברר.
”מה שהתכוונתי ליה זה שבטוח את מעדיפה אותנו על פני שני חסרת החברים, נכון?“ היא שאלה אותי בשחצנות.
”אמ.. אין לי בעיה להיות חברה שלכן, אולם גם ארצה להיות חברה של שני“ השבתי.
”טוב.. תחשבתי על זה, כן?“ הורתה לי והלכה עם שתי חברותיה...
”אז ככה מתייחסים אלייך פה?“ שאלתי את שני באכזבה והיא הרימה את ראשה בתסכול.
”אם אח שלך כזה מקובל ופופולרי, למה הוא לא מבקש מהם להפסיק להציק לך?“ שאלתי באי הבנה.
”עזבי.. אני לא רוצה להכניס אותו לזה, ורק שתדעי שהיא גם מאוהבת באח שלי וזה אפילו לא מעניין אותה שהיא מציקה לאחותו“ אמרה באי נוחות והלכה לכיתה...

מקווה שאהבתם❤️