החיים בתיכון

פרק עשרים ושמונה

לא, לא, לא, זה לא קורה לי..
רגע, אבל אולי את טועה ליה, את בטח מדמיינת, אין מצב שזה הוא..
מה יש לו לעשות פה?
אל תגידו לי שהוא עקב אחרי או בא לתצפת עליי, או יותר גרוע שהוא התגנב הנה..
טוב, אל תתייחסי, תתנהגי כאילו הוא לא פה.
”שלום לכולם וברוכים הבאים למסיבה השנתית של החברה שלנו. אני מודה לכולכם שבאתם הערב הנה, ומקווה שיהיה לכם ערב נפלא!“ אביהם של אדם ושני רונן נאם ואני אחרי כמה זמן של נאומים וקצת אוכל ושתיה אמרתי לאדם שאני הולכת רגע לשירותים כי הייתי חייבת הפסקה מכל הדיבורים הללו.
עמדתי מול המראה כשלפתע גלי נכנסה.

”גלי מה את עושה פה?“ שאלתי אותה מופתעת.
”אני אורחת כבוד באירוע הזה. אם כבר אני צריכה לשאול אותך מה את עושה פה?“ שאלה אותי בהתנשאות.
”אדם הזמין אותי“ השבתי בהסתייגות.
”וואלה אדם? מה לך ולו?“ שאלה בסקרנות תוך כדי שהיא שמה אודם אדום בוהק מול המראה.
”שום דבר מיוחד, הוא רק הציע לי לבוא והסכמתי לא יותר מכך“ הסברתי אמנם היה נראה כאילו היא לא מאמינה כל כך..
”טוב, תהני לך“ אמרה לי בפרצוף,בלתי מרוצה ויצאה.
אני נשארתי שם כמה רגעים ועניתי לאמא שלי ששאלה אם הכול בסדר.
יצאתי אחרי כמה דקות משם כשלפתע הרגשתי כאילו מישהו מושך אותי הצידה וראיתי את בן אוחז בידי ומשך אותי לחדר הסמוך הריק וסגר את הדלת...

מקווה שאהבתם❤️