החיים בתיכון

פרק עשרים ושתים

"מה זה? מה הוא עושה פה?" שאלתי את שני כשעמדנו בכניסה לכיתה וראינו את בן יושב במקומי.
"באמת מה הוא עושה פה? לא חשבתי שהוא יגיע לבית ספר בכלל.." שני השיבה מופתעת.
"ולמה הוא יושב במקום שלי?" ניסיתי להבין אמנם לא הייתה לשני תשובה על כך.
התקרבתי לכיוון המקום שלי בשביל לשאול את בן מה פשר ישיבתו במקומי אולם כשהגעתי אדם עצר אותי מלהתקרב ונעמד מולי והסתובב לכיוון בן "תראו מי פה! תסתכלו כולם!" אדם הפנה את כולם אליו והמשיך "הבן של המנהלת כיבד אותנו בנוכחותו" הכריז בציניות אך נראה היה שלבן לא היה כוח או רצון להתווכח ולא השיב או הגיב לדבריו של אדם אז הוא המשיך..

"זה המקום של ליה, אין לך זכות לשבת פה בכיתה, אז תקום ועכשיו!" ציווה עליו אדם אבל בן לא קם.
"אדם תרגע, יש עוד מקומות בכיתה, אני יכולה לשבת במקום אחר" ניסיתי להרגיע אותו אולם הוא סירב להפסיק והמשיך "אתה לא שומע, תעיף את האוזניות מהאוזניים שלך ותקום עכשיו!" קבע בכעס והוריד לבן את האוזניות מראשו ובן פתאום קם בעצבנות ואמר זועף "תעיף את הידיים שלך מהאוזניות שלי, ובכלל תתרחק ממני ומיד!" ולי היה נראה שמתחיל להיות פה בעוד שנייה "שמח" ופניתי לשני שנתערב אך היא אמרה לי שעדיף שלא.
"אתה לא חושב שצריך לעצור אותם?" פניתי לאיתמר ושאלתי אמנם הוא השיב שכדאי שלא, ולתת להם לפתור את זה ביניהם, כי פעם אחת שהוא ניסה להתערב הוא גם חטף מכות ואני התבאסתי והייתי מולם חסרת אונים...

כולם עמדו סביב שניהם, ונראה היה שיתחיל בכל רגע קרב בין שניהם ואני פחדתי שבסוף הכול יתהפך עלי וניסיתי בכל כוחי לבטל את המריבה ביניהם.
"אתם מוכנים להפסיק, זה כולה מקום ישיבה!" ביקשתי מהם אבל נראה היה שזה ממש לא במצב להפסיק ובלי שום התראה מוקדמת בן דפק לאדם בוקס ואדם המבוהל החזיר לו והתחילו ביניהם מכות וכל הכיתה מעודדת והכול נהיה בלאגן אחד שלם עד שהמנהלת ששמעה את הצעקות נכנסה לפתע לכיתתנו...

מקווה שאהבתם❤️