part 12

1.2K 81 68
                                    

נקודת מבט לואי:

"פאק בייבי" ברנדון התנפל על שפתיי ופלטתי נשיפה מבוהלת לפני שהנחתי את ידי על חזהו והנעתי את שפתיי יחד עם שלו.

ידיו ירדו במורד גופי עד שהגיעו לישבני וסחטו אותו "אי" פלטתי קטן והוא הסתכל עליי בבלבול "מה יש?" שאל בקרירות ונשכתי את שפתי התחתונה. עוד כואב לי מאתמול בלילה, אין מצב שאני שוכב איתו עכשיו, אני מרגיש כל כך רע עם מה שקרה עם הארי, לא הייתי צריך לעשות את זה לברנדון...

"כלום" מלמלתי וריסקתי את שפתיי חזרה על שלו, דוחק כל מחשבה שעולה בראשי ואת הקול בראשי שצועק לי להפסיק. ידיו תפסו במותניי ברכושניות וליבי פעם בחוזקה ולשנייה אחת חשבתי מה היה קורה אם זה היה הארי מולי ולא ברנדון, מיד העפתי את המחשבה המיותרת מראשי והנעתי את שפתיי יחד עם שלו, העיקר שלא יכעס.

"הבאתי לנו המבורגרים... חשבתי שבטח תהיה רעב" אמרתי, מזייף חיוך. האמת שפשוט חשבתי שזה יקל מעט על הדברים ושאולי אם יחשוב שחשבתי עליו הוא יירגע קצת.

הוא חייך והנהן.

הצלחתי?

הוא אחז בידי וכיווצתי את פניי מעט מאחיזתו החזקה, הוא הוביל את שנינו לשולחן והושטתי לו את שקית הקרטון עם האוכל בפנים, הוא סידר בשולחן והתכוונתי לקום אך ידו של ברנדון תפסה בשלי ומנעה ממני, מושכת אותי לשבת על ירכיו.

"לאן אתה חושב שאתה הולך?" סינן ונשפתי בכבדות, נשימותיו הורגשו על צווארי ואחיזתו החלה לכאוב בידי תוך כדי שידו השנייה אוחזת במותניי ומונעת ממני לקום.

"ר-רציתי להביא לנו ק-קולה מהמקרר" אמרתי אך קולי יצא לא יציב ונאנחתי בייאוש "אני יכול להביא?" לחשתי וברגע אחיזתו השתחררה מגופי וכמעט נפלתי, גלגלתי את עיניי והלכתי במהירות למטבח, מוזג בידיים רועדות שתי כוסות קולה זירו לשנינו, מתעלם מההרגשה החזקה שברנדון מסתכל עליי ומתיישב בכיסא שצמוד אליו.

הוצאתי את ההמבורגר והציפס שלי מהשקית, מרגיש את מבטו של ברנדון ננעץ בי.
"מה אתה עושה?" גיחך ללא הומור וקולו נשמע מאופק, כאילו ועומד להתפרץ שוב בעוד רגע, ליבי פעם בחוזקה והשפלתי את ראשי, מניח את ההמבורגר על אחד הצלחות שהביא מהמטבח.

"אממ אוכל?" שאלתי והוא גלגל את עיניו, נושף בעצבנות.

"שב" ציווה והסתכלתי עליו בבלבול
"אני אני יוש-
"עליי" קטע אותי בעיניים חשוקות וגמעתי את רוקי, מהנהן באיטיות ומתיישב בהיסוס על ירכיו ,מרגיש את ידיו נכרכות שוב סביב מותניי ומכאיבות לי, חוסמות לי מעט את דרכי הנשימה.

"עכשיו אתה יכול לאכול" לחש לאוזני וצמרמורת עברה בעמוד השדרה שלי, הנהנתי והתחלתי לאכול, תוהה לעצמי מתי כל הסיוט הזה ייגמר...

Fall for him// L.SWhere stories live. Discover now