part 14

1.4K 84 28
                                    

נקודת מבט לואי:

שפשפתי את עיניי באיטיות, מתרגל לאור החלוש שנכנס מהחלון הגדול, המשקיף על כל לונדון בזריחה היפה, השמש עלתה באיטיות וצבעה את השמיים בגוונים חמים, התיישבתי על המיטה הריקה, ממשיך להסתכל על הזריחה שבאופן מפתיע הצליחה להרגיע את המחשבות שתקפו את ראשי ברגע שפקחתי את עיניי ונאנחתי.

אתמול בלילה היה הלילה הכי נוראי בחיים שלי, הלילה בו איבדתי אמון, לא רק בברנדון. בכולם.
אני יודע שהארי הבטיח לי שהוא ישמור עליי, שלא יעזוב ויישאר איתי אבל לעזאזל קשה לי להאמין לזה. קשה לי להאמין שהוא לא יעזוב או יפגע בי. הרי גם ברנדון היה "מושלם" בהתחלה.
עוד לפני שהיינו יחד, מצאתי בו כבן אדם הכי מדהים שפגשתי, וטעיתי בסופו של דבר.

במשך כל הזמן האחרון, מהרגע הראשון בו ידו של ברנדון פגעה בשלי והכאיבה לי נשארתי איתו, קיוויתי שיום אחד המלאך אותו הכרתי יחזור.

באמת האמנתי שיחזור אליי. האמנתי שבאמת נוכל לחזור להיות כמו פעם. מהזוגות האלה שכולם היו מקנאים בהם ובזוגיות שלהם, האלה שהיית מסתכל עליהם וחושב לעצמך כמה יפים הם יחד.

החלטתי לרדת לקומה התחתונה, לראות אולי הארי נמצא שם. הורדתי את שמיכת הפוך שכיסתה את גופי ומיד גל הקור פגש בעורי וצמרר אותי, גורם לשיערותיי לסמור. סרקתי את החדר הגדול בעיניי עד שהבחנתי בפוטר שחור מונח על כיסא בצד החדר וחייכתי לעצמי, מתרומם מן המיטה לעבר הכיסא ומחליק את הפוטר של הארי על גופי.

סובבתי את מבטי חזרה למיטה הזוגית והבחנתי בטלפון שלי מונח על אחת משידות הלילה, מחובר למטען וחייכתי חיוך קטן, נושך את שפתי התחתונה, הוא דאג להכל...

ניתקתי את הטלפון מהמטען הלבן ובדקתי כמה התראות שהופיעו לי, עונה לחלק מהם עד ששיחה לא מזוהה הופיעה על המסך, ליבי פעם בחוזקה וגופי נתקף חרדה כשההבנה שאולי ברנדון יהיה זה שמאחורי השיחה הכתה בי.

העברתי את אצבעי על המסך בהיסוס, מחליט שכן לענות לשיחה. הצמדתי את הטלפון לאוזני ועצמתי את עיניי.

"לואי טומלינסון?" קול לא מוכר נשמע ואבן עצומה ירדה מליבי שלא ברנדון הוא זה שהתקשר.
"מדברת צ'לסי מתחנת המשטרה, אני אחראית על החקירה של מה שקרה עם ברנדון מרטין. בן הזוג שלך?" אמרה וגמעתי את רוקי בכבדות, מהנהן למרות שאינה יכלה לראות.

"כ-כן זה אני" לחשתי.

"תוכל להגיע לחקירה היום בשעה 11:00?"

"אני אבוא" אישרתי, המהום ותזוזות דפים נשמע מצידה עד שלבסוף אמרה "מעולה לואי אז ניפגש"

"ניפגש..." מלמלתי וניתקתי את השיחה, ומוחה דמעה שמבלי ששמתי לב בכלל ברחה מעיניי.
לקחתי נשימה עמוקה לפני שפתחתי את דלת החדר ויצאתי ממנה, יורד במדרגות בשקט, נזהר שלא לעשות רעש כלשהו שעלול להפריע להארי במידה והוא ישן.

Fall for him// L.SWhere stories live. Discover now