part 13

1.4K 91 118
                                    

מזהירה,הפרק יהיה קשה לקריאה. מי שיש לו טריגר מאלימות במשפחה/בני זוג או כל דבר אחר שעלול להזכיר לו את זה שיידלג על הקטע או שישקול אם לקרוא.

נקודת מבט לואי:

הוא התקדם לעברי וצעדתי לאחור בפחד, מסתכל לעיניו הכחולות שנראו כהות מבדרך כלל וכועסות יותר, לעזאזל לא הייתי צריך לענות לשיחה המטופשת הזאת, מבלי ששמתי לב דמעות עלו לעיניי וגבי ונתקע בקיר, גיחוך נפלט מפיו ויבבתי.

ידיו נצמדו לצידי ראשי וגופו נצמד שלי, מונע ממני לזוז. "ברנדון בבקשה די" התנשמתי וחיוך תחמן עלה לשפתיו, חיוך שהייתי שמח למחוק.

הוא צקצק בלשונו והתקרב לאוזני, התנשמתי בכבדות והוא גיחך, נשימותיו החמות הורגשו על אוזני וצמרמרות עברה בגופי.

"לא נראה שאתה מבין... אתה לא מחליט פה" לחש וליבי פעם בחוזקה, הסתכלתי לעיניו הכחולות והאפלות ונשכתי את שפתי התחתונה בלחץ, מרגיש את החרדה ממלאת את גופי.

"זונה" מלמל ותפס בכתפיי, פלטתי נשיפה מבוהלת ולפתע הרגשתי את גופי מוטח על רצפת הקרמיקה הקרה "פאק" מלמלתי ואחזתי בידי השמאלית שספגה את המכה הכואבת.

"שתוק!" צווח והטיח את אגרטל הפרחים היקר שאמי קנתה לנו למעבר הדירה לרצפה "לא!" צעקתי והתרוממתי לקום אך בעיטתו החזקה פגשה בבטני וריתקה אותי חזרה לרצפה.
דמעות החלו לעלות לעיניי והרמתי מעט את חולצתי, חושף מעט דם שהתחיל לרדת מהמכה.

"אויש כואב לבייבי הקטן שלי?" שאל בזלזול וגלגלתי את עיניי "קום" ירק. קמתי באיטיות מהרצפה הקרה, אוחז בבטני הכואבת ביד הימנית ואת היד השמאלית מצמיד לצד גופי.

הצמדתי את גבי לארון המטבח הלבן ועצמתי את עיניי, מוכן לקבל את המכה שנוספת שעומדת להשאיר חבורות נוספות על גופי.

"מישהו צריך ללמד אותך איך להתנהג" סינן רגע לפניי שהטיח אגרוף נוסף ללחיי, יבבתי והנחתי את ידי על שפתי הכאובה, מרגיש מעט דם על קציה וכמה דמעות נפלו מעיניי, אני לא מאמין שבאמת חשבתי שישתנה... הרי רק עד לפני כמה שעות סירבתי שוב לעזרתו של הארי. המשכתי להגיד לעצמי שלא נגיע למצב הזה, שהוא עדיין אוהב אותי כמו שאני אותו ושהוא לא יפגע בי, ובכן, טעיתי...

"תסתכל עליי" צעק והרמתי את מבטי אליו, גיחוך קטן נפלט מפיו והוא התכופף לרצפה, מרים חתיכת זכוכית שנשברה מהאגרטל.

"מ-מה אתה עושה?" רעדתי ולפתע עשה תנועה חדה והצמיד אותי חזרה לקיר, ידו אוחזת בצווארי ורגליי בקושי ונוגעות ברצפה.

"אתה צריך ללמוד לקח" לחש באימה ופרצתי בבככי "ב-ברנדון א-אני ל-לא ל-לא נ-נושם" ניסיתי להגיד אך כנראה שבכל זאת הבין ושחרר את אחיזתו מצווארי "נמושה" סינן "בקושי מסוגל לעמוד על הרגליים" אמר וליבי פעם בחוזקה, הרגשתי את כל כוחותיי מתחילים לאזול ואת עיניי מתחילות להעצם.

Fall for him// L.SWhere stories live. Discover now