Fall for him// L.S

Part 33

נקודת מבט לואי:

נכנסתי למשרד שלי ושל  קייל יחד עם שתי כוסות קפה, הנחתי אחת על שולחנו ואת השנייה על שלי.
״אני כל כך פאקינג עייף!״ גנח קייל וגיכחתי, מתיישב על הכיסא שלי וממשיך לעבוד.

אני כאן משבע בבוקר, השעה כבר עשר. ביום רגיל בעבודה כנראה שהייתי מסיים כמעט חצי מהדברים שעליי לעשות אבל היום אני לא מתקרב אפילו לחצי. אני פשוט לא מצליח להתרכז מבלי לעצום את עיניי כל כמה דקות מעייפות, זה בהחלט היה לא אחראי מצידי לצאת למועדון בידיעה שיום אחר כך אני עובד כרגיל, אני גמור מעייפות.

״היי לאב, אני אגיע ב12 לאסוף אותך. יש מסעדה מעולה שנוכל לשבת בה״ קראתי את ההודעה של כריס, הבחור מאתמול. אחרי שהחזיר אותי הבייתה לא יכלתי להפסיק לחשוב עליו עד שלפתע היא שלח לי הודעה ומפה לשם התכתבנו עד שלוש לפנות בוקר שהחלטתי שאני חייב לקטוע את השיחה אחרת לא אוכל לקום היום לעבודה.

דיברנו כמעט כל הכל, סיפרתי לו על מה שקרה עם הארי, לא יודע למה בכלל, הרגשתי כאילו אני פשוט חייב לשחרר את זה ממני אחרת אני לא ארגע. הוא סיפר לי על המצב במשפחה שלו, שאמו בבית חולים כבר תקופה והרגשתי קצת רע בשבילו, האמת היא שהוא בחור ממש נחמד וכשהוא הציע שניפגש היום לארוחת צהריים לא ראיתי סיבה לסרב אחרי השיחה אתמול.

״אגב אני יוצא היום לארוחת צהריים עם איזה מישהו״ מלמלתי ומבטו של קייל מיד הורם אליי עם חיוך מתגרה על שפתיו.

״האם זה קשור במקרה לסיבה שעזבת מוקדם אתמול את המועדון?״ שאל בחיוך וגלגלתי את עיניי בחיוך קטן, אני הרגשתי את השעות עוברות בכל כך איטיות בעבודה, היו לי כל כך הרבה משימות ובקושי הצלחתי לעשות חצי מהן כאשר כל מה שהיה במוחי הוא התרחישים שעברו עליי אמש עם כריס. מההתחלה שהגעתי אל הבר עד לרגע בו הוא הוריד אותי בבית, זה פשוט רץ במוחי ללא הפסקה, שוב ושוב. ולרגע גורם לי לחשוב על מה שעברתי עם הארי, אך באמת שבאותם הרגעים שהארי עלה למוחי ישר חזרתי לעבוד, לא רוצה לחשוב עליו שוב.

קייל שלצידי מעט עזר לי ותמך בי ביום המעייף הזה, ובאמת שלא יכולתי לחכות בקושי לארוחת צהריים היום עם כריס. אומנם הכרתי אותו רק אתמול אך הוא היה כל כך מדהים אליי וכל כך מתחשב..

ששמעתי את קייל אורז את דבריו הסתכלתי לעברו והוא הרים גבות בצחוק וגרם לי לגחך, הסתכלתי לשעון והבנתי שאני משוחרר. במהירות ארזתי את דבריי וסידרתי את השולחן כמה שאני יכול.

״טוב אז אתה הולך לוּ?״ שאל קייל והנהנתי, מסדר מעט את בגדי לאחר הישיבה ההממושכת. ״בהצלחה״ הוא חיבק אותי וצחקקתי.

התקדמתי לכיוון המעלית אחרי שקיבלתי את הודעתו של כריס שאומר שהוא מחכה לי מחוץ לבניין וירדתי לקומת הקרקע, כמה רגעים לאחר מכן מבחין הוא עומד בחוץ, נשען על אחד מעמודי הרחוב עם הטלפון בידו.