Fall for him// L.S

Part 37

נקודת מבט לואי:

קמתי כשהרגשתי אור נכנס מהחלון שכנראה שאתמול בלילה עם כל מה שקרה שכחתי לסגור, נאנחתי ונצמדתי לגופו החמים של הארי ששכב צמוד אליי ואחרי כמה ניסיונות כושלים לחזור לישון הבנתי שזה כבר חסר טעם והחלטתי לקום בעדינות מהמיטה, נזכר שלא לזוז יותר מידי שלא אעיר את הארי בטעות.

היה כל כך כיף אתמול, לחזור סוף סוף הבייתה למשפחה שלי ולאחיות שלי שכל כך התגעגעתי אליהן, לשמוע את כל סיפורי הבנים הילדותיים שלהם ולשבת יחד עם כל המשפחה יחד בסלון, כל דבר קטן, הארוחות ביחד, הצחוקים. הכל פשוט הציף אותי וגרם לי להרגיש כל כך טוב, הארי צדק. בהחלט הייתי צריך את החופשה הזו.

אחרששטפתי את פניי וצחצחתי שיניים ירדתי לקומה התחתונה מבחין באמי שהייתה במטבח ובדיוק הכינה ארוחת בוקר לכולנו. ״בוקר טוב״ חייכתי והיא מיד הסתובבה אליי בחיוך רחב, ״בוקר טוב ילד שלי, בוא שב. רוצה משהו לשתות?״ שאלה והנהנתי ״תה יהיה בסדר״ חייכתי והיא הנהנה ונישקה לראשי כאילו ואני עוד ילד קטן.

היא הסתובבה בחזרה לשיש והרתיחה מים חמים לפני שהסתובבה בחזרה אליי ונראתה מהוססת טיפה.
״אמא הכל טוב?״ גיכחתי והיא ניערה מעט את ראשונה, ״כן פשוט״ נאנחה ״שלא תבין לי נכון, אתמול ממה שיצא לי לראות הארי בחור מדהים ורואים כמה שאתם אוהבים אחד את השני באמת אבל אני לא יכולה שלא לתהות מה קרה בניך ובין ברנדון? אני דואגת לך ואני רואה כמה אתה מאושר עם הארי אבל איך זה קרה, איפה אתה גר עכשיו? הרי גרת עם ברנדון עד שנפרדתם אני מבולבלת כל כך״ אמרה בבלבול, בולעת תוך כדי את המילים של עצמה.

נשכתי את שפתי התחתונה והיא בדיוק הגישה לי את כוס התה שהכינה, ״מההתחלה?״ נאנחתי והיא צחקקה, מתיישבת בכיסא שממולי. ״מההתחלה״ אישרה וחייכתי חיוך קטן.

״אז ככה״ מלמלתי ״ממש כמה ימים אחרי שעברנו ללונדון ניגשתי לראיון העבודה במשרדים של הארי-

״רגע הוא הבוס שלך?״ שאלה מופתעת וצחקקתי במבוכה, מגרד בעורפי ״כן״ מלמלתי והיא חייכה. ״נו תמשיך!״ קראה.

״בכל מקרה התקבלתי לעבודה במהירות ותוך כמה ימים כבר התחלתי לעבוד שם אבל לאט לאט שמתי לב איך ההתנהגות של ברנדון הופכת לשונה, למען האמת שמתי לב לזה עוד קודם לכן, לפני שעברנו אך התכחשתי לזה, לא רציתי להתחרט על המעבר וחשבתי שזה סתם חרדה כזאת שהייתה לו מהמעבר ושזה יעבור לו תוך כמה ימים. ובכן... זה לא היה ככה״ גיחכתי ומיד ראיתי איך מבטה של אמי דועך מעט, היא הניחה את ידה על שלי וסימנה לי בעינייה הכחולות להמשיך.

״איזה יום אחד הוא יצא לאיזשהו בר עם חברים וכשהוא חזר הוא פגע בי״ קולי לא היה יציב כל כך ועינייה הכחולות הפכו לכהות יותר.

״איך הוא פגע בך?״ שאלה במבט שלא הצלחתי לפענח, איפשהו בין כועס למודאג למבולבל אני מניח.