ℍ𝕖𝕪 ℙ𝕒𝕣𝕥𝕟𝕖𝕣// Teakook✔︎

chapter 5

נכנסתי אל הרכב, והתיישבתי מאחורה. טאהיונג נכנס גם הוא, שם חגורה והתניע את האוטו.
"למה אתה יושב מאחורה?" הוא אמר והסתכל עלי
לא עניתי, השפלתי את מבטי מטה.
הוא המשיך להסתכל עלי, הרמתי את עיני אליו חזרה, והוא הסתכל לתוך עיני.
"אתה בסדר?" הוא שאל ולא ציפיתי לזה, "כן..אני בסדר"
טאהיונג החל בנסיעה
אחרי עשרים דקות נסיעה הגענו אל הדירה, אני כבר נרדמתי.
הרגשתי ידיים סביבי , פתחתי קצת את עיני ראיתי את טאהיונג מוציא אותי מהמכונית כשהוא סוחב אותי עליו.
סגרתי את עיני מהר. אני לא יודע למה, אבל רציתי שהוא ייסחב אותי.
השענתי את ראשי על חזו. הוא סידר את האחיזה שלו בי ועלה במדרגות כניסה של הבניין. 'רגע? אולי אני כבד לו?' 'אנחנו כמעט אותו משקל? לא?'.
הסתכלתי עליו וחייכתי קצת, ראשו זז לכיוון שלי
הוא ראה שהסתכלתי עליו? סגרתי את עיני במהרה ומיקמתי את ראשי שוב על חזו בנינוחות. נכנסנו אל המעלית והוא לחץ על הקומה. עצרנו אחרי ששמענו במעלית את הכריזה המוזרה אומרת "קומה 3" גברת נכנסה פנימה "טאהיונגי! הרבה זמן לא התראינו מה קורה, איך אתה?" היא שאלה וליטפה את פניו,
שתתרחק!
רגע מה? מה אכפת לי-
טאהיונג סידר אותי עליו ופצה את פיו, "אני בסדר גברת נוסוי" הוא אמר וחייך קצת
הגומה שלו חמודה.. רגע מה? אני שונא אותו והוא שונא אותי! אנחנו שונאים! גאנגקוק להצמד למטרה.
"טאהיונג , אתה לא צריך לדבר אלי ברשמיות כזו, דרך אגב מי זה?" היא שאלה והרגשתי את מבטה עליי.
לעזאזל , הסתרתי את פני בחזו כאילו אני עדיין ישן וסתם זז תוך כדי.
שלא יראו שאני לא ישן.
"אה זה? זה השותף שלי"
"למה אתה סוחב אותו? אל תגיד לי שהוא גם משתכר כמו הקודמים שלך?"
"לא! נראה לי, הוא לא נראה אחד שמשתכר"
טאהיונג יצא מהמעלית וגם הגברת, והיינו בקומה 5.
אני שונא אנשים שיכורים..
"אתה עדיין מעשן?"
"אני מנסה להפסיק, סוג של גמילה. סגריה ביום" אמר בגאווה,
"אני כל כך שמחה בשבילך טאהיונגי!"
"תודה" הוא אמר ובקולו הייתה שמחה מוזרה כזו, כאילו..אכפת לו מיצורים חיים
כן אני יודע שהוא מדבר על עצמו!
אבל הוא שמח, זה מוזר
הוא אמור להיות דיכי מוזר כעוס ושונא את כולם!
"הוא לא כבד לך? נראה שאתה סוחב אותו המון זמן"
"לא, הוא קל כנוצה. הוא מאוד רזה"
"הוא כזה חמוד שהוא ישן" הגברת אמרה ואני הרגשתי שאני מסמיק, זזתי קצת. רציתי שעיניו של השותף שלי יהיו עלי,
מה יש לי?
פאק הוא שם לי אקונומיקה בשתייה.
וכך היה, הוא הסתכל עלי ואני רק שיחקתי את עצמי ישן.
"אל תתייחס אליו כמו אל האחרים, בסדר?"
"מה זאת אומרת?"
"אל תקניט אותו, תתייחס אליו בנחמדות, הוא לא נראה אחד שיוכל לספוג את זה כל כך הרבה"
"אני-

נ.מ טאהיונג
"אני-
קטעתי את עצמי עם מחשבותי, בגלל זה הוא יצא,הא?
בגלל זה הוא לא רצה לשבת לידי ברכב?
הוא עד כדי כך פגיע?
אני לא שונא אותו בכלל-
"טאהיונג, תהיה נחמד כלפיו. לך תדע מה יצא מזה, אני יודעת כמה זמן אתה מחפש זוגיות, אולי זה האחד" הגברת אמרה בציחקוק קל.
"גברת נוסוי! אני לא גיי! ואת אומרת את זה על כל שותף או שותפה חדשים שיש לי!" אמרתי והרגשתי שגאנקוק כמעט נופל ממני.
"בסדר בסדר, סתם צחקתי איתך, אני יודעת שאתה ביסקסואל. אבל בבקשה תתייחס אליו יפה" אמרה כסיום.
"את הולכת למשמרת ערב?"
"כן! צריכים אותי במקם אחר!" אמרה בחביבות, היא ביקשה ממני להתכופף אליה, היא נישקה אותי בלחי.
וליטפה לגאנגקוק את הראש.
"להתראות" אמרה והלכה אל הדירה שלה, בטח היא לוקחת את המדים שלה.
נכנסנו אל הדירה, השכבתי את גאנגקוק לישון במיטה שלו
אך הוא לא עזב, והמשיך להתלות עלי.
"נו תשחרר!" אמרתי והוא לא עזב אותי
הוא פקח את עיניו והן היו בוהקות ומבריקות, הוא סגר אותן וחיבק אותי חזק, לא משחרר.
"וואי איזה ילד מעיק" אמרתי ובמחשבה שנייה חשבתי שוב על המשפט.
"אבל בבקשה תתייחס אליו יפה" המילים של גברת נוסוי חלפו בראשי.
אני צריך להתחיל להתנהג אליו נחמד?..
זה ידרוש עבודה קשה.
למה הוא נתלה עלי ככה? יכול להיות שהוא מתבלבל ביני לבין מישהו אחר?
הנחתי אותו במיטה שלי, הורדתי את החולצה שלי אחרי ניסיונות כושלים. הוא לא משחרר. מה יש לו?
מה כבר קרה לו כשהוא שוטט?
הורדתי את המכנסיים שלי גם.
הוא המשיך לחבק אותי בלי לעזוב. "לילה טוב" אמרתי לעצמי ונרדמתי.
כיסיתי אותו בשמיכה,
באמצע הלילה התעוררתי מתזוזה, אמ, שם.
הורדתי את השמיכה ממני והסתכלתי על גאנגקוק,
הוא היה עליי, ונרדם על החזה שלי, ישן.
מתי יגיע הבוקר... אני רוצה שיעזוב אותי כבר.

נ.מ כללית

"התגעגעתי לישון איתך יונגי היונג" אמר גאנגקוק וטאהיונג הסתכל עליו,
'ידעתי שהוא לעולם לא יתקרב אלי ככה כשהוא יודע שזה אני' טאהיונג חשב,
'עוד שותף שאני לא אסתדר איתו' חשב ונירדם..

~~~~~~~~~
וואו פרק מוזר👀
איך היה?