גאנגקוק עובר לדירה חדשה, שהדרך אליה..לא עוברת חלק במיוחד.
מה יקרה כשהוא יגיע לדירה ויפגוש את השותף החדש שלו?
Jungkook Bottom
Taehyung top
Started: 3/4/2022
Finished: 31/8/2022
הספר היה מקום ראשון בקטגוריות:
#1 - humor
#1 - 방탄소년단
#1 - jungkookbot...
סיימתי! אני סוף סוף יכול לחזור הביתה, לישון..לאכול..לראות סרט עם טאהיונג- רגע..הביתה? לטאהיונג זה לא הבית שלי וטאהיונג בכלל שונא אותי נראה לי, נכון? לקחתי את הטלפון שלי פתחתי אותו והתקשרתי;
"הלו?" ענו לי מהקו השני "היונג! אתה יכול לאסוף אותי מהקולג?" שאלתי בחיוך וקול חמוד "אני עסוק" "אבל רציתי להיות איתך.." "מצטער גאנגקוקי! בפעם אחרת" אמר השני, "להתראות ילד" "אני בוגר" "אתה לא" "שתוק תפה" "זכור את זה שאמרת לי לשתוק גאנגקוק" "לא! לא התכוונתי סליחה יונגי- השיחה נותקה. לעזאזל. הכנסתי את הטלפון לכיס המכנסיים שלי והתחלתי לצעוד אל מחוץ לשערים. הרגשתי רטט בכיס האחורי. (אמ..וואו שתקו ה.כ)
*שיחה נכנסת מקים טאהיונג*
לענות לו? או שמא כדאי לי לנתק- עניתי לו בכל מקרה מה הוא רוצה ממני- "גאנגקוק אני מחכה לך בתחנה שליד הקולג שלך" קולו של טאהיונג נשמע ולאחר מכן הוא ניתק. "או...קיי..." דיברתי לעצמי והחזרתי את הטלפון לכיס. הלכתי אל התחנה שליד הקולג ולא ראיתי את הרכב השחור של טאהיונג. חיפשתי בעיני את הרכב שלו , מה הבעיה של אנשים פשוט לשים שלט על הרכב ולהגיד "היי גאנגקוק! יכוסון! בוא הרכב כאן!" זה הרבה יותר קל למצוא ככה דברים. שמעתי צפירה של רכב קפצתי בבהלה ועשיתי תנועת נינג'ה עם ידי, שמעתי צחוק והסתובבתי, טאהיונג היה ברכב השחור שלו ליד התחנה. למען הסר ספק, הוא עכשיו הגיע, עלאק מחכה.. מעצבן גם הוריד לי תלב וגם צוחק- הנוער של היום. רגע אני יותר צעיר- הזקנים של היום... ציקצקתי בלשוני והוא הסתכל עלי "מה יש 'ך" שאלתי והסתכלתי עליו. "אני מחכה שתועיל בטובך להכנס אל הרכב כדי שאוכל לחזור לבית שלי" "הבית שלנו" הדגשתי לו ונכנסתי. "לא אידיוט אחד, אני מוריד אותך בדירה והולך אל הבית שלי, הבית של ההורים" "אה.." איזה בושות! רגע אני אהיה לבד בדירה? לא רוצה! אני רוצה להיות בחברת מישהו- אלא אם כן הוא לא באמת הולך עכשיו והוא ישים לי סמים בשתייה שלי ואז אני אתעלף, ואז! אני לא אשים לב שהוא הלך ואז אני אשכח מזה- או שהוא סתם הולך עכשיו ואני יכול לראות סרט.. אבל היי אני לא שולל את האפשרות הראשונה. אני אוכל להסתדר עד הערב כשהוא יחזור. התעודדתי. "בכל מקרה, אל תשרוף תדירה ביומיים האלו" אמר טאהיונג והתחיל לנסוע סוף סוף. "אתה נוסע ליומיים!?" צעקתי והוא כמעט עשה תאונה. אני באמת חושב על זה המון ואני חייב לאמר את זה המילה 'תאונה' מזכירה לי תמיד תירס וטונה בקערת זכוכית שקופה. אני לא יודע למה , אני לא יודע איך... אבל זה פאקינג תמיד ככה. "גאנגקוק! מה נסגר! כמעט מתתי!" "למה אתה משאיר אותי לבד במשך יומיים!!" "אתה בחור בוגר, אתה יכול להסתדר לבד!" 'על מי אני עובד- הוא בושה לעם' חשב טאהיונג בראשו וגיחך. "אני לא רוצה להיות יומיים לבד!' "מה אתה רוצה שאני אקח אותך איתי!?" "כן!!" "לא!!" "חתיכת גויאבה רקובה" גאנגקוק אמר ונישען על המושב שלו, נאנח ומסתכל על החלון. "בואנה! אחותך גויאבה רקובה" טאהיונג ירד לרמתו. "אומר הטמבל" גאנגקוק גילגל עיניים "אחותך טמבל" "תחליט מה היא כבר!!" גאנגקוק אמר וקפץ על המושב שלו בעצבים. "אנלא פאקינג מכיר אותה!" טאהיונג התייאש , הוא רצה רק מנוחה. אבל מאז שהגרביל הז- כלומר גאנגקוק נכנס לחייו, מנוחה זה לא מילה שנשמרה בלקסיקון שלו. "אז אל תחליט בשבילה מה היא!" "סטינו מהנושא".
השניים נכנסו לדירה, טאהיונג לקח את האוכל שארז בשקית שלו שהייתה ליד המיקרוגל. ובא לצאת החוצה. "טאהיונג אני לא רוצה להיות לבד" אמר גאנגקוק ופניו היו רציניות , "אני לא יכול לקחת אותך איתי" "למה.." הוא ידע שזה הבית של ההורים של טאהיונג, אבל המחשבה של להשאר לבד הרתיעה אותו. השניים לא היו קרובים בכלל, אבל גאנגקוק לא רצה להשאר לבד. הוא שונא את זה , הוא תמיד מפחד מכל רעש קטן שיש בבית בידיעה שאין אף אחד. "כי אני בקושי מכיר אותך" "אבל טאהיונג אני לא רוצה להשאר לבד" לגאנגקוק היו דמעות בעיניים והוא חיבק את טאהיונג, מתחנן. הוא אולי אוהב לעשות שטויות , ולצחוק ולחייך- אבל כשזה מגיע ללהיות לבד בבית , או להיית לבד בכללי הוא רציני. הוא מפחד מזה מאז שהיה קטן. יש לו פחד נוראי מהלבד הזה. "גאנגקוק- טאהיונג נאנח כשקטע את עצמו. אולי הוא עדיין יכול לקחת את גאנגקוק איתו? הם יכירו יותר- אבל בסוף גם הוא יעזוב. והוא סתם יתחבר לחבר שילך. הוא יכול לתת לזה צאנס? "זוז ממני" טאהיונג אמר והזיז את גאנגקוק ממנו שהיה נראה די פגוע, הוא הולך להשאר. מבטו היה שמוט לרצפה "למה אתה מחכה בדיוק?" שאל טאהיוגנג וגאנגקוק לא הבין, "מה.." הוא משך באפו וניגב את עיניו בשרוולו, עיניו נצצו מהדמעות. "לך תארגן תיק, אני מחכה" טאהיונג אמר , פניו של גאנגקוק אורו והוא קפץ עליו בשמחה. "תודהה" הוא צעק בהתרגשות ולא שם לב בכלל שהפיל את טאהיונג על הרצפה כשהוא עליו. "שיט טאהיונג אתה בסדר?" , טאהיונג הנהן וגאנגקוק התכופף לראות אם קרה לא משהו , הוא הזדקף חזרה. "גאנגקוק אתה מוכן לקום ממני?" טאהיונג התחיל להרגיש קצת לא בנוח כשגאנגקוק יושב עליו ככה. גאנגקוק רץ לחדר שלו והחל לסדר את הבגדים שלו. הוא הוציא את כל התכולה של המזוודה על המיטה שלו והחל להכניס את הבגדים שרצה להיות איתם כשיהיה עם טאהיונג. הוא לא ידע למה , אבל הוא רצה לקחת בגדים שיראו עליו הכי יפה, כשהוא עם טאהיונג. טאהיונג אחז בראשו כשהלך לחדרו לקחת ראש מטען, הוא ראה את גאנגקוק מארגן את הבגדים שלו ומחייך חיוך רחב ושמח. הנער הזה חמוד, אומנם מטומטם ומוזר, אבל חמוד. טאהיונג חייך לעצמו ונכנס לחדר.
~~~~~~~~~
אנשים יפים שכמותכם! ספר חדש~
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
