כשיצאו סוף סוף מהבית של יונגי, נאמג'ון שאל
"הוא קנה את זה?"
הוא התכוון להצגה שעשו לפני ג'ימין.
לא הכל היה הצגה, הם באמת רצו להיפגש ויונגי דרש לראות את טאהיונג ושהכל בסדר איתו, מנהל איתו שיחה ארוכה בזמן שכולם ירדו למטה.
"אני לא חושב שהכל היה הצגה" אמר ג'ין, הם כבר לא אותה חבורה מגובשת עם תוכניות מסודרות, והגבולות בין חבר לאויב הטשטשו מאוד. יכול להיות שיותר משהם נתנו מידע לג'ימין, הם חשפו קרעים שלא רצו שיחשפו.
"אבל השאלה העיקרית, האם אפשר לסמוך על יונגי?" שאל ג'ונגקוק. זה אחד הדברים שהם ניסו לברר בפגישה היום. הם ידעו שיונגי וג'ימין שכבו, והעובדה שיונגי מעולם לא היה בצוות שלהם ערערה את האמינות שלו עוד יותר. באיזה צד יונגי? במה הוא משחק?
"זה אתה צריך להחליט ילד" אמר נאמג'ון. "הוא זה שמתכנן לרצוח את אבא שלך".
~~~
טאהיונג החליט להשאר לישון אצל יונגי, מתפתה להצעת הבוא נתחבר מחדש שיונגי הציע.
טאהיונג הסכים כי הוא רצה להתחמק מג'ונגקוק, ויונגי הציע כי הוא ידע שהוא לא יוכל לשלוט בעצמו ליד ג'ימין אם ישארו עוד לילה אחד לבד בבית.
כל זה השאיר את ג'ונגקוק ואת הוסוק לחזור לאחוזה- אין להם סיבה הגיונית להשאר אצל נאמג'ון וג'ין. ג'ין ניסה ללחוץ על ג'ונגקוק שישאר, אבל ג'ונגקוק לא הרגיש בנוח להודות שזה מה שהוא רוצה לעשות.
הוסוק נכנס לאחוזה לצד ג'ונגקוק.
"אתה יודע", אמר, שובר את השתיקה. "אתה יכול להגיד שאתה רוצה להשאר עם ג'ין, זה לא יהיה לא בסדר"
"זה יהיה מיותר" ענה ג'ונגקוק קצרות. "אין בזה שום הגיון. אין לזה מטרה".
כי אתה רוצה? כי הוא אח שלך? חשב הוסוק, אבל לא אמר כלום.
הלב של ג'ונגקוק צריך ללמוד להכיר באהבה שבו לבד, הוא לא יכול ללמד אותו את זה.
~~~
נאמג'ון וג'ין מצאו את עצמם חוזרים לבית ריק. בימים עברו, כשזכו שסוף סוף הבית יהיה ריק ופנוי רק בשבילם, נאמג'ון היה שוכב עם ג'ין בכל פינה אפשרית. היום, הם מצאו את עצמו במרחב לא מוכר. פתאום הבית נראה להם גדול מדי, וריק, והם עשו כל מה שיכלו כדי להימנע אחד מהשני.
"לילה טוב", אמר ג'ין בקול חלש, פונה לחדר השינה.
"ג'ין, חכה שניה" קרא נאמג'ון, "אני צריך לדבר איתך על משהו"
ג'ין חצי הסתובב לעבר נאמג'ון. "אם זה שוב סליחה אני לא רוצה לשמוע". הוא שמע יותר מדי סליחות בימים האחרונים (וזו אפילו לא תקופת הימים הנוראים)
"זו לא סליחה..." נאמג'ון נשם נשימה עמוקה.
"אני רוצה להסביר לך למה אני עושה את מה שאני עושה"
"בשביל להרשים בחורות?" זרק ג'ין
"אני עד כדי כך רדוד בעיניך? ונראה לך שאני צריך להרשים מישהי כשיש לי אותך?"
"אז בשביל כסף?" שאל ג'ין בציניות.
נאמג'ון גיחך. "כסף? נראה לך שאם היה לי כסף היינו גרים בחור הזה?"
זה הדליק נורה אצל ג'ין. למה באמת הם עדיין בחור הזה אם נאמג'ון כזה בכיר במאפיה?
"כל הפשיטות שהיו...אני עשיתי אותן" אמר נאמג'ון
"אתה?" ג'ין פער לעברו עיניים גדולות. "למה שתרצה לעשות את זה?" הוא שיער שהבן זוג שלו עובד את המאפיה, אבל לא שהוא דפוק.
נאמג'ון התיישב ליד השולחן. "בוא תשב שניה, זו שיחה רצינית".
ג'ין התיישב מולו, סקרן.
נאמג'ון הניח ידיים על השולחן- ג'ין הביט בו בציפיה.
ואז נאמג'ון שילב ידיים- ג'ין נאנח בקול בחוסר סבלנות.
כשנאמג'ון התחיל להתנדנד עם הכיסא, ג'ין קם מהמקום שלו, וקיבע את הכיסא של נאמג'ון למקום .
"דבר", אמר, "מה אתה מסתיר?"
ג'ין הכיר את שפת הגוף של נאמג'ון עוד מהתיכון. ככה בדיוק נאמג'ון התנהג לפני שהוא הציע לג'ין לצאת ביחד. הוא ניסה להציע לו כמה פעמים עד שלג'ין נמאס והוא הציע לנאמג'ון שיצאו ביחד.
"אתה לא תכעס עלי?" שאל נאמג'ון
"אני כבר כועס עליך" ענה ג'ין
אוקי נקודה טובה, חשב נאמג'ון.
"אבל זה קשור גם לג'ונגקוק"
"זה משהו שיפגע בו?" שאל מיד ג'ין.
איך נאמג'ון יענה על זה. כן ולא? תלוי מה ג'ונגקוק יחליט לעשות? תלוי בחיים שג'ונגקוק רוצה לעצמו? איך הוא יכול לדעת.
"אולי כדאי אתחיל מהתתחלה" נאנח נאמג'ון
"אולי כדאי שתתחיל!!" ג'ין צעק עליו, חסר סבלנות.
נאמג'ון יכל ללכת סחור סחור מסביב לדברים, בטוח שהוא מדבר על הנקודה כאשר הוא בכלל לא הגיע אליה. זו הסיבה שהרבה הניחו שהוא וטאהיונג באמת אחים. מזל לפחות שבמיטה נאמג'ון הרבה יותר מעשי, כי אחרת משחק מקדים איתו יכול להפוך למהדורה המרכזית.
נאמג'ון שכח כמה סקסי ג'ין יכול להיראות כשהוא חסר סבלנות. השיער השחור שלו נופל על העיניים, השפתיים אדומות וגם הלחיים- כנראה מחוסר הסבלנות- "אתה יודע שאתה בוהה בי?"
"אתה סקסי שאתה כועס" ענה נאמג'ון
"אני תמיד סקסי" ענה ג'ין, אבל היה ברור שהוא נהנה מהמחמאה.
נאמג'ון חזר לשחק עם הידיים על השולחן. ג'ין ידע שאם הוא לא יצליח לדובב את נאמג'ון בקרוב זה הולך להיות ערב ארוך מאוד.
"אם תספר לי תוך 30 שניות הכל אנחנו נעשה סקס הערב" אמר ג'ין ושרבב שפתיים בהתגרות.
"אני-לא-עובד-עם-המאפיה-אני-עובד-עם-המשטרה" פלט נאמג'ון במהירות כאילו היה ראפר.
"וואו". ג'ין קרא בקול הוא לא שיער שזה יעבוד כל כך טוב.
ואז הוא הפנים את המשפט שנאמג'ון אמר.
"רגע, מה?" ההבנה החלה מתפשטת על פניו של ג'ין.
"אתה לא שייך למאפיה??" עיניו של ג'ין היו עגולות מתדהמה.
"אני לא שייך למאפיה , ג'יני. אני לא רוצח. אני לא עובר על החוק. התגייסתי למשטרה- גייסו אותי במיוחד מתוך תוכנית סטודנטים של מצטיינים ש--"
"תתמקד!" אמר ג'ין
נאמג'ון חזר לנושא העיקרי. "רציתי דווקא את הפרשה הזו בגלל שגדלתי בשכונה הזו וראיתי את שתי הכנופיות האלו הרסו את השכונה ואת הילדים שבה.
ההורים של טאהיונגי, ג'יני, ההורים שלו לא היו אמורים למות..."
"הסבא והסבתא שלי.."
נאמג'ון עצר מלדבר.
ג'ין חש את ליבו מתכווץ בכאב. זו היתה הפעם הראשונה שהוא שמע את נאמג'ון מדבר על הסבים שלו, למרות שניסה להוציא את המידע בכל דרך אפשרית מנאמג'ון. הוא שמע רק את השמועות מהשכנים, אבל נאמג'ון מעולם לא דיבר על זה.
ג'ין הניח יד מנחמת על ידו של נאמג'ון, אבל נאמג'ון הדף אותה הרחק ממנו.
"ואתה האמנת שאני יכול להיות כזה לא מוסרי? שאני יכול לעבוד עם האנשים שרצחו את המשפחות שלנו?"
נאמג'ון דיבר בכאב.
"הו נאמג'וני" ג'ין קם וחיבק את נאמג'ון בעמידה, מצמיד את ראשו של נאמג'ון אליו. הוא לא ידע כלום מזה. הוא הקפיד לשמור מרחק מהעסקים של נאמג'ון, כי הם נראו לו מפוקפקים...אילו רק היה יודע את האמת...
מחיאות כפיים נשמעו
"וואו. אני מזיל דמעה. איזה נאום מרגש!"
נשמע קול סרקיסטי מדלת הכניסה.
YOU ARE READING
קלישאה של סיפור // Bts Vkook Namjin Yoonmin
Teen Fictionהושלם עונה 1+ עונה 2 ג'ונגקוק תלמיד תיכון, עשיר מאוד אבל הוא גם חבר במאפיה. הוא פשוט חושב על הקריירה שלו בגיל מוקדם. ככה זה, צריך להסתכל לעתיד, ואיזה עתיד טוב יותר מלנהל קרטל סמים? הוא שואף לשם, אבל עכשיו הוא נתן למרותו של ראש המאפיה, ואתם תופתעו ל...
