פרק 1

506 31 11
                                    


15/9/2013

ספל הקפה הייתה חמה בידו וגרמה לקור להתעמעם, ידיו היו מונחות על הדלפק בעודו צופה בחברו רץ הלוך ושוב בבית הקפה הקטן. עניו עברו לספל קפה שבידו והרים את ידו בעוד הספל נוגע ברפרוף בשפתו התחתונה. חום הקפה עבר על לשונו וגרם לחיוך לעלות על פניו.

פעמון הכניסה נשמע כאשר עוד אנשים נכנסו אל בית הקפה הקטן, חיוך עלה על פניו והוא נופף בידו לכיוונם אך לא מרבה לפתוח בשיחה. ראשו הוסט בחזרה אל חברו שהיה נראה מותש אך לא מוותר לעצמו ולעייפות שלו ועבר בין הלקוחות והזמנותיהם. השעון שעל הקיר הראה שהשעה רבע לשמונה, יש לו רבע שעה נוספת לשבת בנחת על דלפק העץ לפני שצריך לצאת ולפני שצריך ללכת ברחובות המעט ריקים והקרים.

חיוך עלה לפניו וגיחוך נפלט מפיו, הנדת ראש קטנה ליוותה את המעשים וראשו הורכן אל ספל הקפה החם שבין ידיו. עניו נעצמו והוא נתן לעצמו להירגע ברגע השקט שלו. לאחר שלגם מהקפה הניח אותו על הדלפק והושיט את ידו אל חברו שהגיש לו עוגיה קטנה, ״אני מקווה שתאהב, זה מתכון חדש״ כתפיו נראו מתוחות ופניו היו מרוכזות בתנועותיו לעבר העוגיה ״אל תדאג, אני בטוח אוהב״ חייך אליו והושיט את העוגייה לפיו, נוגס בה ומתענג על הטעם הטוב שמציף את פיו.

ידו הונחה מתחת לעוגייה במטרה לא לפזר לכלוך והוא נגס שוב ובהנהון לחבר המתוח שלו, ״מאוד טעים, יבורכו ידייך״ ושחברו חייך אליו הרגיש את ההרגשה הטובה והביתית שלו שותפת אותו עם רגשות שאהב ״תודה, לאחר החג אני אוציא את העוגייה לתפריט״ הרים גבות לא לפני שיצא מאזור הדלפק אל לקוחה חדשה נכנסה אל בית הקפה ״אוי אני בטוח שיאהבו״ קרא לעברו והסתובב לראות את הפנקס המוכר נפתח ואת העט שקנה ליום הולדתו ביד ורושמת כמו תוכי את דברי הלקוחה.

שחזר מאחורי הדלפק ישר מזג קפה חם אל ספל יחסית קטן והלך בחזרה אל הלקוחה.

לפי המראה מחוץ לבית הקפה היה אפשר לראות שהחורף הגיע, עונת החורף שגורמת לזכרונות ישנים טובים ומוכרים לחזור גם אם לא רצויים (למרות שטובים), לפעמים היה אפשר לראות עלים קטנים עפים ברוח אך תמיד היה אפשר להרגיש את רוח שחודרת לעצמות גופך.

בעיירה הקטנה שבה כולם כבר הכירו את כולם היה אפשר להרגיש את החורף כעונה חמימה ועונה שבה כולם ביחד. במיוחד בחד ההודיה שהיו מזמינים אחד את השני מידי פעם או שעושים פעילויות לכבוד החגים.

שחברו חזר שנית מאחורי הדלפק נעמד מול הקופה ישר והסתכל לעניו "הגעת לאספה השבוע?" גיחוך ברח מפיו והניד לשלילה "כן, כמו כל שבוע היה מוזר. רק שהשבוע פאני הכריזה על התנגדות למכירה הפומבית בתירוץ שזה יסיח את דעת האחרים מנשף החורף" צליל סגירת הקופה נשמע ביחד עם נחירת יאוש.

Hurt Feelings // L.SWhere stories live. Discover now