פרק 14

105 13 51
                                    


23/12/2000

שעות אחר הצהריים השפיעו עם קור שצמרר וצרם את אוזניו של לואי במיוחד, למרות כובע הגרב שעל ראשו הוא הרגיש את אוזניו קפואות אך גם רגליו היו קפואות בעודו צועד על שלג לח ושנייה מלהחליק על ישבנו כל שתי שניות שבהן צועד ברחוב אל בית הקפה בו הארי הוא אביו ונייל אמורים להיפגש בשביל לתכנן מה לואי רוצה לעשות ביום הולדתו.

שנכנס ושמע את הפעמון המוכר הוא נאנח בשקט מרוב אהבה שיש לו למקום שנפתח לפני ארבעה חודשיים ולרגע לואי מבין כמה זמן עבר בעודו נתחן בשיעורים, בעבודות וזוגיות עם הארי. (הכל עבר במהירות. שהביט בהארי יושב שם הוא מעט חשש מהכל כאשר הריב של אמש עדיין השפיע עליו ועל דרך החשיבה שלו, למרות ששלושת החודשים הראשונים היו כל כך טובים וכל כך יפים, משהו בחודש שתיים עשרה התחיל להשתבש כבר מאותו היום שהארי התייחס אל לואי כאילו לא שם ואיפלו מעט שכוח.

הארי התעלם משאלותיו כמו אוויר והתנהג בצורה שהייתה מרוחקת ומתעלמת. לואי חשב שזה היה העבודה אך שדיבר עם ליאם באותו הערב הבין שהעסקים של הארי היו מצויינים והכל הלך חלק ופעל טוב. אז רק מה שנשאר לו זה לתהות ממני השיחה ולמה הגיב בצורה כל כך מזעזעת תוקפנית ומתעלמת.)

נייל בדיוק נכנס גם לבית הקפה ונתקע בלואי וגרם לשניהם למעוד מעט אך אביו ייצב אותם במהירות, מחזיק בשניהם בעודם מתייצבים מעט ומוביל אותם אל השולחן בו הארי יושב ומחכה להם זמן מה.

שלושתם התיישבו שם בשקט אך הוא הופר בעוד ליאם שואל להזמתנם נשאר שם גם לאחר בקשתם ומקשקש עם ריימונד על מספר דברים שלואי לא הקשיב להם והיה עסוק בלשחק עם אצבעותיו ששירתו אותו לכל זמן שהיה צריך אך במיוחד ביומיים האחרונים, מה שגרם ללואי למעט כבר בטן מציק עם הרגשה לא טובה.

"הכל טוב?" לחש נייל לאוזנו של לואי בתהייה מניח יד על כתפו, נייל הבין באותה השנייה שקרה משהו, לואי נראה הרוס לחלוטין "סתם.. אני אגיד לך אחר כך" לואי הביט לעניו של נייל הרגיש טוב יותר שלצידו והשעין את ראשו כל כתפו ברוגע קטן שתקף אותו אך נתן לעצמו רגע קטן להמשיך לתהות לגבי הכל עד שאביו העיר אותו עם שאלות ליום הולדתו.

האוכל הגיע וכהתחמקות מדיבורים לואי התחיל לאכול את הכריך שלו בשקט אך כאשר אביו פנה אליו והארי הניח יד על יריכו לואי ישר הרים את מבטו עם מעט שפיטות שלא זזה ממבטו, בסך הכל רוצה לסיים את הארוחה הזו ואולי לדבר עם הארי על מה שהיה ולסדר הכל או שפשוט ללכת לבית של נייל.

שבלע את חתיכת הכריך שהייתה בפיו הוא ניגב את ידיו לרגע והסתכל על אביו "אני רוצה לישון בבית לקום מחר בבוקר עם הפנקייקים שלך כמו כל פעם. אחרי זה אני אבלה קצת עם נייל הארי וליאם בערב נחגוג השכנים כמו תמיד בבית וזהו. לא להרחיב ולא לחשוב יותר מידי, אני בן עשרים סך הכל ואני לא הולך לשנות כלום לגבי המסורת" סיכם הכל לגבי היום למחרת, לא מבין ממה עשו ביג דיל. כל שנה אביו משתגע ולבסוף קורה מה שקורה כל שנה מאז שקטן.

Hurt Feelings // L.SWhere stories live. Discover now