פרק 3

122 20 43
                                    


22/9/2000

ספר קריאה בידו ועניו רצות על האותיות הקטנות שבספר בריכוז ועניין, בעדו מחכה לתחנה שבה צריך לרדת החליט לקרוא ספר בשביל להעביר את זמנו באוטובוס הרועש מידי לטעמו. מקומו באוטובוס היה קבוע בשורה האחרונה בצד הכי ימני עם אוזניות באוזניו עם אותו שיר של אלביס ששומע כבר חודש שלם ברצף.

שהרים את עניו מהספר ראה שיש עוד תחנה אחד עד שיכול לרדת, האוטובוס היה מעט ריק אך ידע שזה בגלל שכבר עבר בשתי העיירות שבהן יורדים לרוב ואנשים בקושי יורדים בניו יורק ואם כן לוקחים לרוב את הקו האחר.

בסוף שהתחנה עצרה לואי מיהר וירד מהאוטובוס, העמד בתחנה ומסתכל מצדדיו מנסה להיזכר בכיוון ושהבין שלא זוכר החליט להתיישב על ספסל תחנת האטובוס באנחה קטנה.

הספר הונח לידו עם האוזניות מעליו והאיתורית הגיעה לידו, ישר מסמס לאביו ישר שאיבד את חוש הכיוון ולאחר מכן פותח את הספר על העמוד שעצר והתחיל לקרוא את המילים הראשונות שבדף וחיפש את החלק שעצר בו.

צעדים קטנים נשמעו ולואי הסיט את מבטו וראה חתולה קטנה שהתהלכה מסביב רגלו, ידיו הושטו אליה וליטפו אותה מעט ושניה אחרי הרימו אותה. היא הונחה על יריכיו ורגליה הקדמיות היו על הסוודר שלבש.

״הנה היא״ צעקה נשמעה ולואי סובב את ראשו אל הנערה שהצביעה עליו ורצה לעברו, שנעמדה לידו עניה הירוקות נצצו עם אף אדמדם ולחיים גם כן אדומות. ידיה היו עטופות בכפפות הפוטר שלבשה עליה והיה מעט גדול.

״היי, החתול שלך?״ שאל ובשקט הנהנה והושיטה את ידיה אל החתולה שעל בירכיו של לואי ולואי נתן לה לקחת אותה ממנו. הילדה נראתה בגיל עשר או אחד עשרה ונראתה מאוד אך מאוד ביישנית ושונה לנערות בגילה. ״מה שמך?״ חיוך ידידותי על פניו וניסה לראות אם הלכה לאיבוד מחיפוש החתולה.

״סופיה״ לחשה וליטפה את החתולה שבידיה, הילדה הייתה נראת שונה בהתנהגותה ובאופי שהוצג בפני לואי בשתי הדקות האחרונות. ״בת כמה את?״ עניה הירוקות הורמו לכיוון עניו הכחולות והיה נראה שמעט חוששת ״שש וחצי״ גמגמה והתקדמה אל לואי בצעד קטן.

לואי זז ופינה מקום בספסל הבודד וסימן לה לשבת על ידו ונתן לה את המרחב שלה ״איך ק-קורא-אים לך?״ שאלה והיה נראה שהגמגום לא מפחד אלה ככה מדברת, אך לואי נתן לזה לעבור ״לואי טומלינסון״ ענה לשאלתה והשעין את ידיו על הספר שעל בירכיו.

בשקט שניהם ישבו, התחיל מגרגר על ירכיה בעודה מלטפת אותו ונראת יותר רגועה ממקודם. לואי הביט בה מידי פעם ושמר לרוב על השקט, והיה נראה שמרוצה מהמצב הזה.

צעדים מהירים נשמעו וריצה לאחר מכן נשמעה, לואי הרים את מבטו וראה את הארי ועוד מישהי לידו רצים לכיוונם והאסימון נפל לו, זאת אחות של הארי. שידע שהעניים של סופיה מוכרות לו באופן כלשהו לא חשב על הארי בכלל ולא יחס לזה חשיבות כלל, אך ששם לב שהארי והאישה שלידו מתקדמים אליו יותר, כבר ידע שזאת כנראה אחותו הקטנה או אחיינית.

Hurt Feelings // L.SWhere stories live. Discover now