פרק 8

121 19 21
                                    


20/10/2000

(החזרה לבית אחרי השבוע העמוס שהיה לו היה משחררת, ללא הפסקה עשה מטלות וללא הפסקה אחת למד לבחנים והמבחנים שהמרצים נתו בדקה התשעים. הוא לא הפסיק להתבכיין, ללמוד ולאכול צ׳יטוס גבינה עם משקה לימונענע השבוע, ואין דבר שיותר הודה עליו מאשר אביו שהזמין לו אוכל לחדר כמעט כל יום שידע שבנו בטח שכח לאכול.

הוא כל השבוע חיכה ליום שישי בבוקר שבו כבר באחד עשרה בבוקר ברכב בדרך לבית עם מוזיקה קצבית שלא ירדם על ההגה, משקה לימונענע בידו וכריך חביתה מונח במושב ליד הנהג. מדי פעם מושיט יד ולוקח את הכריך בידו נוגס בו ומחזיר בחזרה אל המושב.)

הנסיעה של החצי שעה התקצרה מעט מחוסר הפקקים והעומס של אותה השעה ולואי הרגיש כל כך רגוע ונינוח כאשר נכנס לעיירה הקטנה עם רכבו, הוא לא התערב שנייה אחת כאשר ראה את המזנון ועצר ישר חונה במהירות ונכנס למזנון בריצה.

רואה את אביו יושב שם עם נייל וששניהם ראו אותו הם קמו על רגליהם, לואי קפץ על ריימונד בחיבוק מוחץ ולא יכל לשחרר ״התגעגעתי אלייך אבא״ לחש והרגיש זרועות עוטפות אותו גם כן. ״לא ראית אותי סך הכל שבוע לו״ וללא כוונה לואי חיזק את החיבוק, מרגיש שצריך אותו כל כך כרגע ולא רוצה לשחרר.

הקושי הכי גדול שלו כרגע זה שהוא רחוק מאביו ונייל, שבוע בלעדיהם מרגיש כאילו לא ראה אותם חודש. אומנם זו השנה השנייה שלו כסטודנט, אך עדיין קשה לו בלעדיהם.

(בשלושה הימים הראשונים של האוניברסיטה אביו ישן איתו בחדר, ובשבוע אחריי נייל ישן למשך שבוע לצידו.

הוא לא בכיין ואין לא בעיה לישון מחוץ לבית, אין לו בעיה לישון לשבוע מחוץ לבית גם, אך השינוי מהתיכון לאוניברסיטה היה כל כך גדול וכל כך מלחיץ אותו עד מוות וזה שהיה בלי אחיו ואביו שקרובים אליו ועוברים איתו את זה הקשה עליו עוד יותר.)

לואי התרחק מאביו וחיבק את נייל לאחר שנייה ולא משחרר לחמש דקות שלמות בהן נייל מחזיר חיבוק חזק גם ועל הדרך נייל מחייך לעצמו ועוצם את עניו בעוד עניו של לואי גם עצומות רק עם חיוך עצוב על פניו.

״היי לו, רוצה אני אתחיל לבקר שוב?״ נייל שאל והתרחק מלואי מסתכל על עניו המעט עצובות ״לא, הכל טוב. פשוט אני לא רגיל להיות לבד״ נאנח והתיישב מתי שראה את ריימונד ונייל מתיישבים ״לו אולי תתחיל להכיר חברים?״ נייל פנה אליו ולאחר רגע קם ממקומו והלך לבקש קפה מליאם ״יש לי חברים ואני מכיר אנשים, אבל הכל מרגיש לי מרוחק שם והכל מרגיש לי בבר לא נכון בהרווארד, והלחץ שם נוראי ואני לא יודע כבר״ מלמל במהירות אך למרות הכל ריימונד הבין את כל מה שאמר.

Hurt Feelings // L.SWhere stories live. Discover now