פרק 16

119 15 81
                                    


אפילוג

עוד לפני ששם לב, השלג הפך לאביב שהפך לשמש שנוצצת מבעד לחלון החשוך שהפך לעלים שנושרים שהפך לשלג שוב. המעילים הפכו לג'קטים והפכו לחולצות קצרות וחזרו לבסוף אל הג'קטים שהפכו למעילים שוב, הרחובות השתנו בהתאם לכל אירוע שהעיירה חוגגת. כולם התאימו את עצמם אל העונות העוברות וכולם ראו אותן עוברות, במהירות או באיטיות.

שניות, דקות, שעות, ימים, שבועות, חודשים ועונות עברו. בין החורף לחום ולאביב, היה נעים וקר ואפילו חם. ההסתגלות לעונות הייתה קשה ואפילו דיי מהירה. ולפני שהיה אפשר לעשות צעד, הזמן עבר במהירות.

היה אפשר להרגיש את העולם מסתובב במהירות והיה אפשר להרגיש את החיים ממשיכים, הכל שחה וכל אדם למד לזרום עם הרוח. היה אפשר להרגיש את האווירה לומדת ללכת ואת הרוח לוקחת גם אותה עם כולם.

כול אדם לומד בסופו של דבר לא להתקע ולהמשיך עם המציאות שקובעו לו, כל אדם לומד במהלך החיים שלא משנה מה יקרה ואם יתקע, החיים ימשיכו, איתו או בלעדיו. וכל אדם לומד שאם ישאר לשכב על הרצפה כולם ימשיכו וידרכו עליו בסופו של דבר.

התווים הפכו למנגינה שהפכה לשיר, התווים התנגנו בקצב שלהם והתסדרו בשורות שלהם בעוד המנגינה החלה להתנגן בחדר הקטן והעלימה את השקט עם המילים שהפכו את הכל ליותר, חיי ועצוב.

והפואנטה בלהמשיך, היא ללמוד.

צעד קטן ויחיד, הפך לשניים, שלושה, ארבעה וחמישה ואפילו שניים עשרה צעדים גדולים שהולכים ולאט לאט מתרחקים. וכל צעד הפך לחודש שעובר וממשיך. חודש שכולם צועדים בו צעד בשביל לא ליפול בין החודשים ולהעלם, חודש שעובר וממשיך בלי לואי.

עניו הכחולות התמזגו עם השמיים שהחליפו בין היום ללילה ובין הימים לחודשים. עניו היו מראה של השמים והתאימו את עצמם לרגעים החשוכים והמוארים, ובמיוחד אל הרגעים שבהם הרגיש אפל כמו השעות הקטנות של הלילה.

גופו שכב מידי ערב על הרצפה בתקווה ולהרגיש מעט ולהבין שהעולם ממשיך גם אם הארי לא איתו יותר, בתקווה שהוא לבסוף יצליח להמשיך שהארי לא איתו.

הכוכבים המשיכו לנצוץ באפלה והשמש המשיכה לזרוח, העננים זזו והעלים נשרו. הכל המשיך וכולם התאימו את עצמם אל הזמנים, הצליחו למרות המהירות. חוץ מלואי שאותה החולצה המכופתרת על גופו.

המחשבות נשארו על אותו הלילה שהכירו, והוא נאחז בהן. כל שנייה שחולפת ביום מחשבה אחרת פולשת לראשו עם זיכרון שמחזיק אותו, או יותר נכון נותן לו לברוח מהמציאות. העדישות הופכת לחיוך שהופך לבכי.

Hurt Feelings // L.SWhere stories live. Discover now