חטופה

פרק 1- החטיפה

״יש לי תיק חדש בשבילך,״ הבוס אמר והניח על השולחן תיקיית נייר מלאה בדפים, הייתי כבר אדיש ועייף, השעה הייתה מוקדמת ואני ללא ספק לא איש של בוקר.

״שם?״ שאלתי ותפסתי בתיקייה העבה.
״רוני אליסון גריי,״ השיב ופתחתי את התיק, החלתי לרפרף עליו, בין התמונותשלה, של הקרובים, הפרטים הבסיסיים ומעבר.

״אמריקאית, נולדה באל.איי והמשפחה שלה עשתה עלייה כשהיא הייתה בת שנתיים, השם המקורי שלה אליסון על שם אימא שלה אבל היא שינתה לרוני.
אבא שלה התגלגל איתנו לחובות, סיפור קצת לא נעים, מפה לשם יצא שהוא חייב לנו יותר מדי כסף.״ תמיד הוא צופה את השאלות והתהיות ובגלל זה הוא אף פעם לא מבזבז זמן ומתחיל להסביר, כי זמן זה כסף, ובשביל אבא שלי כסף זה הכל.

״זה קצת מצחיק לא? אבא שלה הוא הגיבור שלה שמגדל אותה מגיל שנתיים אין לה מושג שהוא תקוע עמוק עמוק בחרא, כל כך הרבה אומץ יש לו, ככה זרק עליי זין.״ הוא המשיך לדבר לעצמו, כאילו משחזר שיחה בראשו הוא גיחך בקטנה אך התעשת לעצמו שניה לאחר מכן והביט בי בחזרה ברצינות, מכין את התדרוך הקבוע.

״אני רוצה עבודה נקייה ומהירה, אין לי כוח או סבלנות להמשיך לשחד את המשטרה שמעת? אתה תחזיק אותה בדירה שלך מאחר ושרפת את הדירה הקבועה עם היריה שכולם שמעו, המשטרה עוד מרחרחת שם, ולא אין מקומות כי שאר המקומות שלנו תפוסים.״ לפעמים זה מרתיח שהוא מכיר אותי טוב מדי, לא נותן להשחיל מילה אחת מזוינת, זקן חופר.

״היא תגור איתך שם עד שאבא שלה יעביר את הכסף שהוא חייב, ואם לא, אתה כבר יודע מה לעשות.״ הוא היהב סמכותי ותקיף כמו תמיד ואותי האדישות כמעט חנקה, כי שמעתי את התסריט הזה אינספור פעמים וכבר נהיה לי משעמם, אותו נאום כמו בכל תיק שהוא מפיל עליי.

הנהנתי קלות וקמתי ממקומי בכדי להתקדם לדלת היציאה וללכת פאקינג לישון עד שלא אזכור איך קוראים לי ואיפה אני גר.

״רק תזכור רועי, בלי מגע, בלי מין, בלי רגשות,״ הוא קרא בקול שנייה לפני שיצאתי מהחדר, הסתובבתי אליו וחייכתי חצי חיוך, איזה משפט חרוש, הוא חייב לחדש את המנטרה הקבועה הזו.

״תירגע אבא, אתה יודע שאני הכי טוב שהיה לך בעסק המחורבן הזה.״ פלטתי גיחוך, הרמתי את שתי אצבעותיי ונופפתי פעם אחת לשלום.

נכנסתי לג׳יפ שלי ויצאתי מהחניה של הבניין הגדול במרכז העיר הגדולה, דרך יפה להסוות את היוצך ראש ארגון פשע שמנהל את כולם ושם את כולם בכיס הקטן שלו.

אבא שלי היה איש קר, אבא שלי היה איש חכם והמזל הכי גדול של אבא שלי הוא שהוא חעולם לא סומך על אנשים וזה מה שמשאיר אותו חזק ולמעלה כל השנים האלה, שולט בעולם מבלי להניד עפעף וכל האמצעים מקדשים את המטרה מבחינתו, גם אם זה להכניס את הבן שלו לעסק הכי מלוכלך שיכל לדאוג בשבילו.