Stairway To Heaven - l.s

פרק 4

לואי התעורר להמון הודעות.

והוא מתכוון להמון.

רובן היו מנייל, חלק רב מהן היו מזאין, אך אף אחת לא הייתה מהארי. זה יהיה שקר אם לואי יאמר שחזר הביתה בהקלה, או עם הרגשה אדישה. למען האמת, הוא בקושי נרדם כל הלילה, והוא לא הפסיק לחשוב על אם הארי בביתו, או ליתר דיוק, מה הולך בביתו?

הוא ניסה להעלות לראשו את הדברים הכי גרועים שיכל, אבל שום דבר מהם לא הסתדר לו עם הארי. זה פשוט לא הגיוני שיש בביתו מפעל להכנת כלי נשק או שהמשפחה שלו היא סוג של סרט אימה (לואי חשב שזה דווקא יכל היה להיות מגניב). בסופו של דבר, לואי תמיד הגיע למחשבה על הארי בביתו של אחד מהמזדיינים שהוא עושה להם טובות כל פעם. הוא בטח קיבל מיטה תמורת מציצה. זה הרגיז את לואי, כי הוא לגמרי הציע להארי לישון אצלו שנייה לפני שהכול התפוצץ.

אתמול הוא התעורר לליטופיו של הארי, הוא ישן כלוא בידיים הגדולות של האחר (שאף על פי שלואי אהב להיות הכפית הגדולה, זו פשוט הייתה הרגשה מדהימה), היום הם לא מדברים אחד עם השני. בכלל.

לואי בטוח שאם הארי יראה אותו הוא ירצה להחטיף לו כל כך חזק שהוא אפילו מעט מפחד לראותו.

הוא התמתח במקומו, והחל לעשות את ארגוני הבוקר, בזמן ששמע הודעות קוליות ברקע.

'היי לואי.. התעוררתי עכשיו, מוקדם מדי בשביל לילה כזה, עדיין יש לי קצת האנגאובר האמת, אבל ידעתי שהדבר הראשון שאני צריך לעשות זה להתקשר אליך. פאקינג שיט, אני כל כך מצטער, זאין גם יצא עלי אחרי שאמרתי לך שגיליתי לו, לא ידעתי, למען האמת אני עדיין לא יודע, מה הסיפור הגדול מאחורי זה, אבל זה עדיין גרם לי להרגיש כמו חרא ולהבין שטעיתי. לא הייתי צריך לספר לזאין, כי הבטחתי לך. אני יודע. אז הי, מקווה שהכול בסדר עם הארי, ומצטער שוב. תתקשר אלי כשאתה שומע את זה.'

לואי לא התקשר אליו. במקום זאת, הוא מחק את כל שאר ההודעות וירד למטה כדי לאכול.

"בוקר טוב אימא", הוא נשק ללחיה והתקדם לעבר הצנימר החדש, מחטיף מבט לעבר אביו שישב על הכורסא, רגל על רגל ועיתון בידיו.

"אתה לא מברך את אבא שלך לבוקר טוב?", קולו היה כל כך קרוב, לואי הסתובב באיטיות, הוא מחזיק בסכין עם חמאה בידו וממצמץ.

"לא."

הוא כעס על אבא שלו. כל כך כעס עליו, שהוא לא יכול לחשוב על לכבד אותו כרגע. הוא לא יכול היה לחשוב על כל אותם הרגעים הטובים שלהם יחד, המשחקים בפיפא, הטורנירים שאהבו לצפות ביחד, ארוחות הבוקר המיוחדות שהיו מנהג קבוע שלהם כל יום שלישי. איך תמיד נלחם שיהיה להם הכל, שעבד כל כך קשה, שלפעמים בקושי היה נוכח בבית, והגעגוע היה זורם עמוק בעורקיו של לואי.

השיחה הסתכמה בגיחוך.

אביו פלט גיחוך, הסתובב על עקביו ויצא מהמטבח. הוא אפילו לא יודה בטעות שלו, וזה לא חדש.