אויבת של אהבה

פרק 10

אמבר

איפה אני לעזעזל? נחטפתי? הסתכלתי מסביבי, חדר כל כך יפה. אבל לא יישמו בת ערובה במקום כזה נחמד, בדרך כלל שמים במרתף, או בחדר עינויים, לפי הסרטים שאני רואה.. איפה אני? מ..מה קרה אחרי שהלכתי לשירותים?  הדלת נפתחה והלב שלי דפק מהר.

"דא ראגאזינה, את ערה?" שמעתי קול גברי על יד הדלת. דא רא... מה? לא משנה.

"נואה!" אמרתי בקול מופתע והרגשתי הקלה כאילו ירדה לי אבן מהלב. התיישבתי מהר במיטה מתחת לשמיכה. "מה.. למה אני פה? אתה יכול להזכיר לי?" שאלתי לא בטוחה שאני רוצה את התשובה.

"אתמול בלילה התקשרת אליי. אמרת לי שאת חווה הת..." עצר, שאני חווה מה? "שאת שיכורה," אה. "אז שאלת אם אני יכול לבוא לאסוף אותך כי לא רצית להפריע לחברים שלך ושיחזרו הביתה. כמובן שבאתי באותו הרגע," הוא ממש חמוד. כמובן, זה ברור לו מאליו לבוא לאסוף אותי באמצע הלילה כי רציתי לחזור. נחמד שיש מישהו שאכפת לו ממני ורוצה לטובתי ולא לרעתי. רגע, אז למה אני פה? זה הבית שלו? "הגענו לשכונה ואז נזכרת ששמת את המפתח בתיק של ג'סי חברה שלך ולא היה לך איך להיכנס לבית שלך אז באת אליי." הסתכלתי על גופי בחשש עם פרצוף מבועת על הפנים. "לא!" צעק. "לא עשינו שום דבר כזה, הגענו הביתה, אכלנו ואז הלכת לישון, את פה במיטה ואני למטה בספה." אמר והרגיע אותי מיד.

"אוקי," אמרתי בנשיפה מרגיעה עם צחוק עדין, "אז הכול טוב."

"לא היה מי שיפתח לך את הדלת בבית?"

"טוב שהזכרת לי באמת." שלחתי לג'סי הודעה שתבוא אליי כי המפתח שלי אצלה. "שלחתי לג'ס הודעה בנוגע למפתח. אה, וההורים שלי בחופשה מהעבודה של אבא שלי לשלושה שבועות ואחי במחנה אימונים של הרוגבי לשבועיים, הוא נסע ביום ראשון רק."

"אח שלך גם משחק רוגבי? כמה זמן?" שאל מתעניין.

"אמ.. הוא התחיל לא לפני הרבה זמן, שנה או שנתיים.." וואי איזה אחות חרא אני. אני לא יודעת כמה זמן אחי משחק רוגבי.

"את לא יודעת כמה זמן אחיך עוסק בזה?" שאל צוחק..

"זאת לא אשמתי!" הגנתי על עצמי בגיחוך, "הוא לא משתף אותי וכל הזמן מתווכח איתי על שטויות. הוא גם לא יודע עליי הרבה." אמרתי ושתינו צחקנו. 

סימנתי לו עם היד לבוא לשבת על המיטה. לא נעים לראות שהוא עומד ואני יושבת לו על המיטה. "כמה זמן אתה עוסק ברוגבי? אתה בנבחרת."

"אמ.. אני חושב משהו כמו תשע שנים? כן.. אבא שלי מהרגע שאני זוכר את עצמי התחיל לאמן אותי ברוגבי כדי שאני אכנס לנבחרת המקומית בגיל תשע ואהיה הכי טוב." וואו, באמת הרבה זמן.

"רגע אתה בן 18? ואתה טוב רוגבי עכשיו?"

"קודם כול כן, אני בן 18, גם אני נשארתי שנה בגן, כמוך. בגלל זה אני בכיתה י"א ורק עכשיו עולה לי"ב." הוא זכר את זה, הוא זכר שנשארתי שנה בגן. יש לי פרפרים בבטן, משהו בנואה גורם ללב שלי לרחף כשאני רואה אותו. אבל למה? המראה הגברי שלו פשוט מהפנט.  משהו בו משדר גבריות, הוא נוטף גבריות. מאלה שעוברים לידם ואומרים 'אני רוצה אותו כאן ועכשיו.' והינה אני. יושבת לו על המיטה בחדר שלו. הופכת לידידה שלו, ואומרת לעצמי שחד משמעית זכיתי. הוא ממשיך, "אני משחק בקבוצת רוגבי, כמו שאמרתי לך ואני הקפטן בקבוצה כבר כמה שנים.."