אמבר
כשאני יושבת על ספסל העץ בשיכור רגליים בקצה אחד, מרוחקת מג'סטין הפצוע שבקצה השני, הוא מנסה לשכנע אותי שמה שקרה היה בטעות. שהוא מצטער.
אני מגעילה שאני לא רוצה לסלוח לו? אני אנוכית אם אני לא מצליחה לחשוב איך זה ניראה מהצד שלו ואיך זה משפיע עליו?
להתיידד עם נואה העיר אותי מהבועה שאני נמצאת בה.
ג'סטין עשה טעות איומה, אז שיישא בתוצאות. הוא כל כך פגע בי, בכל כך הרבה דרכים. מעבר לזה שהוא אנס אותי, שניה לפני הוא יידע אותי שהוא בגד בי עם בל. תחייך אל העולם והוא יחייך אלייך? סליחה אבל עברתי יותר מידי חרא בשביל להאמין במשפט הזה.. רגע.. קיבלתי את נואה, אז אולי בעצם העולם כן מחייך אליי?
"יפה, אני נשבע לך שדבר כזה לא יקרה שוב. אני יהיה טוב אלייך. זוכרת שהבטחנו שכשנצא לחופשה נלך יחד לכל מקום? לקניון, נכיר הורים, נלך לטייל, להכיר כל מקום בניו-זילנד." דמעה זלגה בעיניי כשחזרתי אחורה ליום שבו סיכמנו את זה. "נשאר רק שבוע לחופש אבל עדיין נוכל לעשות משהו."
"ג'סטין אתה רציני? אתה פאקינג רציני? אתה מבין מה עשית? מה אני עוברת בגללך? אתה השארת את יום שישי לפני ארבעה שבועות ביום שישי שלפני ארבעה שבועות. אני לוקחת את היום הזה איתי כבר חודש. לעזאזל ג'סטין יש לי סיוטים, יש לי התקפי חרדה, יש בי תמיד את הפחד של לראות אותך שוב."
"יפה-"
"לא, ואל תקרא לי ככה! אני באמת הייתי אוהבת שהיית קורא לי בשם הזה אבל עכשיו אני לא יכולה לשמוע את המילה הזאת."
"אני לא.. אני לא יודע מה להגיד, אמבר." קושי נשמע בקולו. "אבל אל תתנהגי אליי כאילו אני האויב שלך, נוכל לפתור את מה שקורה בנינו." הוא ניסה קצת להתקרב אבל סימנתי לו שיפסיק.
נואה לעומת זאת שנמצא כמה עשרות מטרים מאתנו ניראה עצבני אבל סימנתי לו שהכול בסדר. הוא חזר להפנות אלינו את גבו כדי לתת לנו את המעט פרטיות. הוא לא הסכים ללכת ולהשאיר אותי עם ג'סטין לבד והייתי אסירת תודה לו על כך, זה סיפק לי ביטחון לדבר עם ג'סטין.
"אתה האויב ג'סטין! אתה באמת לא מבין? אתה והאהבה המזויפת שלך. א..אני נתתי לך את מה שהיה לי להציע ואפילו יותר. נתתי לך חלק ממני, שלא נתתי לאף אחד אחר. ניסיתי להיות הכי טובה בשבילך. אתה היית החבר הראשון, הזכר הראשון שנכנסתי איתו לקשר כזה. סמכתי עלייך, ואתה פגעת בי בצורה הכי אכזרית שיש."
"זה לא נגמר."
"זה פאקינג נגמר! לפני חודש כבר. זה לא היה ברור לך עד עכשיו?" זרקתי שאלה לאוויר אבל לא ציפיתי לתשובה. כשקמתי ללכת הוא תפס בידי וחזרתי לשבת בלת ברירה. הדבר היחיד שרציתי לעשות עכשיו הוא לצרוח. לפרוץ בבכי. אבל במקום זה העדפתי לא לתת לו את העונג לצפות הזה. "לא כדאי לך." הבטתי בפניו הפצועות והמדממות ואז בגבו החסון של נואה.
YOU ARE READING
אויבת של אהבה
Romanceחבבתי אותו, חיבבתי אותו ממש אבל הוא לא אותי. הוא פגע בי וראה בי כתכשיט. הוא ניצל את התמימות שלי והשאיר אותי מצולקת. הייתי חיה פצועה ובודדה, אבל מלך האריות בא להציל אותי. הוא שמר עליי, הוא הגן עליי. הוא אהב אותי. רגש שלא הייתי רגילה לקבל. קפטן הרו...
