פרק 34

2.1K 118 46
                                    

אמבר

התעוררתי אחרי שינה ארוכה ומספקת. התמתחתי ופקחתי עיניי, בהלה הציפה אותי מהמקום הלא מוכר לרגע עד שהבנה נחתה עליי וחיוך רחב נמתח על שפתיי. אני בחדר של נואה. ראשי היה מונח על חזהו החשוף והחמים וגופי היה בין זרועותיו הגדולות. לקחתי את הטלפון שלי שהיה מונח בתיק שלי שלידי. שיט, שיט, שיט, השעה שלוש בלילה! באופן מוזר לא היו לי שיחות שלא נענו מאף אחד לכן נכנסתי להודעות.

אחותי: אמה, עדכנתי את אימא שלך שאת ישנה אצלי, תהני, אחות.

אחותי: אה, ואמרתי לה שתחזרי הביתה בבוקר לקחת את הבגדים לבית הספר, אז לא משנה מתי את מתעוררת, תחזרי הביתה רק בבוקר. סוריי, אוהבת.

אני: תודה, ג'ס, ימלכה!

אוקי, ג'ס הצילה אותי. אני באמת לא יודעת מה הייתי עושה או מה הייתי אומרת לאימא שלי אבל מה אני אמורה לעשות עכשיו? אין מצב שאצליח להירדם שוב כשהלב שלי מפרפר ככה מהתרגשות מקרבתו של נואה ואני ממש חייבת ללכת הביתה לעשות מקלחת, הבטן שלי ממש כואבת ואין לי שמץ של מושג למה. מצד שני, באמת לא בא לי לזוז מפה. לא עכשיו ולא בכלל אבל אין לי ברירה. שרק התכוונתי לזוז ממקומי אחיזתו של נואה התהדקה סביבי.

"לאן את חושבת שאת הולכת, מלאכית?" קולו הצרוד והסקסי חדר לעצמותיי וגרם לי לצמרמורת.

"אני לא הולכת לשום מקום." חייכתי אליו.

"אני, פאקינג, מת על הקול שלך אחרי שאת מתעוררת." בתגובה לכך צחקתי במבוכה. אני גם מתה על הקול שלו אחרי שהוא מתעורר. הצליל הזה מעכשיו הפך להתמכרות.

התקרבתי אליו והצמדתי לו נשיקה עדינה לשפתיים.

"בוקר טוב לך, פיקולה סטראגה."

"בוקר טוב לך, פ'יאר מו'ר."

"אני צריך שתגידי לי מה זה אומר."

"אבל אני לא הולכת להגיד לך." הרמתי גבות בהתחכמות.

"את תיראי שאת תגידי לי מרצון מה זה אומר. תיזכרי מה אני אומר לך." כן.. לא ניראה לי שאני הולכת להגיד לו מרצון שאני קוראת לו בחור גדול בשפה שלא מבין.

"אני אזכור, אל תדאג, אבל עכשיו צריכה ללכת הביתה להתקלח, נואה."

"ג'סי אמרה להורים שלך שתגיעי בבוקר, שלחתי לה הודעה שנשארת אצלי, אם היא יכולה לעדכן את אימא שלך שאת ישנה אצלה כדי שלא תכעס עלייך."

"אז אתה זה שהציל אותי בעצם?" גיחכתי.

"מסתבר." גיחך. "חכי," קם מהמיטה ופלג גופו העליון והשרירי נחשף לפניי. מפתיע אותי כל פעם מחדש. "קחי בגדים ממני, תכנסי להתקלח כאן." הושיט לי מכנס טרנינג וחולצה קצרה.

"תודה." הושטתי יד לקחת את הבגדים אך אז הוא הרחיק אותה ובלבול הציף אותי.

"נזכרתי במשהו."

אויבת של אהבהDonde viven las historias. Descúbrelo ahora