נואה
"אז עם מי היית?" שאלתי מסוקרן.
"מה?"
"עם מי היית עכשיו?" תיקנתי את עצמי.
"עם ג'ס וליאו ידיד שלי." מי זה ליאו? עד כמה הם חברים טובים?
"מי זה ליאו?" שאלתי מנסה לא להיות שקוף מידי.
"ליאו הוא החבר הכי טוב שלי בעולם. אנחנו מכירים מהיום הראשון שעלינו לתיכון, ומאז אני, הוא וג'ס הפכנו להיות החברים הכי טובים. זה אומנם רק שנתיים אבל זה מרגיש הרבה יותר, אנחנו מכירים זה את זה כמו את כף היד שלנו." וואו. כזה מהר הם הפכו להיות חברים טובים?
"אה, אני מבין, בטח אתם יודעים הרבה אחד על השני."
"כן.. יותר מימה שזה נשמע.." אני ממש מקווה שזה רק 'יותר מימה שזה נשמע.' ולא גם, 'יותר מימה שאני חושב.' כי אם כן, אני לא יודע מה אני עוד אעשה.. "אגב נואה,"
"מה?"
"מישהו שלח לי זר פרחים. אני לא יודעת ממי זה."
"זה ממני."
"מ..מך?" שאלה.
"כן.. עברתי ליד חנות פרחים וראיתי זר ממש יפה, חשבתי עלייך אז שלחתי לך אותם. אהבת?"
"אמ.. כן. ממש אהבתי. הם הפרחים האהובים עליי אז לא הבנתי ממי זה ואיך הוא יודע, תודה."
"בכיף דה ראגאזינה."
"הגענו." אמרה בהתלהבות לאחר רגע קצר. "נואה תודה שבאת איתי." אמרה והביטה בי בפני המלאך שלה. חייכתי אליה בפרצוף האומר 'אני אעשה הכול בשבילך.' ויצאנו מהאוטו.
"נואה פאקינג וילסון!"
"אפשר תמונה??"
"נואה!!"
"נואה תעשה לי ילד!"
"נואה אפשר חתימה? בבקשה!"
"וילסון!"
"איזה חתיך אותה!"
"מספר שמונה אתה הכי טוב בעולם!"
כן.. אילו היו הצעקות שקיבלו אותנו כשנכנסנו לקניון. אמבר הייתה בהלם מהסיטואציה. היא לא הבינה מה קורה, תפסה בידי ורצה. "מי הם!?" שאלה בעודנו רצים והם רצים אחרינו. אגב, חייב לציין, היא רצה יותר מהר משחשבתי. "למה הם רצים אחרינו נואה? למה אתה צוחק? מה הם רוצים? ולמה הם יודעים איך קוראים לך?" דרשה לדעת.
"נואה!"
"אנחנו רוצים תמונה."
"מי זאת לידך?"
"וילסון!"
"מספר שמונה אתה כזה חתיך!"
"אמב.." ניסיתי להגיד את שמה אבל זה היה קשה מידיי כי הייתי עסוק בלצחוק. לא הצלחתי להפסיק, הבחורה הזאת ללא ספק הורגת אותי. כזאת חולמנית בהקיץ. "אמבר," אמרתי כבר יותר נושם. "אמרתי לך שאני הקפטן." והיא עצרה ישר שהבינה והבהילה אותי. איך שעצרנו החבורה של האנשים ישר התקהלו סביבנו ודחקו מצלמות לפניי. לא עזבתי לה את היד כי אם הייתי עוזב היא כנראה הייתה מצטמקת פה בין האנשים. היה לה מבט נבוך על הפנים. היה קשה לא לצחוק. לא יכולתי להרשות לעצמי לצחוק מול כול האנשים פה. הם רואים אותי כאדם רציני. וככה צריך שזה גם יישאר. פה ושם נשמעו שאלות של 'למה הוא מחזיק לה את היד?' או, 'מי זאת?' וכאלה.. אבל זה לא באמת עניין אותי ובטח שלא אמור לעניין אותם.
STAI LEGGENDO
אויבת של אהבה
Storie d'amoreחבבתי אותו, חיבבתי אותו ממש אבל הוא לא אותי. הוא פגע בי וראה בי כתכשיט. הוא ניצל את התמימות שלי והשאיר אותי מצולקת. הייתי חיה פצועה ובודדה, אבל מלך האריות בא להציל אותי. הוא שמר עליי, הוא הגן עליי. הוא אהב אותי. רגש שלא הייתי רגילה לקבל. קפטן הרו...
