תיה המקוללת

להתרגל

אני פוקחת את עיניי כשאני מרגישה רטיבות מוזרה בשדיים שלי.
אני משפשפת את עיניי בעזרת כתפי ומסתכלת בעייפות על שנאל, שיושבת על איברי ומלקקת את השדיים המובלטים והכואבים שלי.
״התעוררת״ היא מחייכת ומלטפת את פניי.
שנאל משחררת את ידיי ואני נאנחת בכאב, ידיי נופלות על המיטה בכאב ואני מייבבת כשאני מרגישה שדם זורם אל ידיי סוף סוף בצורה כואבת.
״תיה, הייתי עצבנית אתמול...אני מסכימה לך להוריד את התחתונים אבל רק אם יש לך אישור ממני״ היא מחייכת בסיפוק ונושקת לראשי.
״כן גברתי״ אני לוחשת ומנסה להתיישב במיטה, אבל הכובד של שנאל על איברי מכאיב לי.
שנאל קמה על רגליה והולכת לארון הבגדים שלה, שמה הלבשה תחתונה ואת אחת מהשמלות הקצרצרות שלה.
אני מתיישבת במיטתי ונאנחת בכאב, מתלבטת אם להרגיע את השדיים הכואבים שלי ומיד פוסלת את המחשבה הזאת כי שנאל בטח תחשוב שאני נוגעת בעצמי כי היא מחרמנת אותי או משהו כזה.
״קומי תיה״ שנאל מחייכת ואני קמה מהמיטה, מסתכלת מהחלון ורואה שחושך בחוץ.
אמצע הלילה?
״תתלבשי״ שנאל מביאה לי הלבשה תחתונה חדשה ושמלת מיני עם מחשוף עצום.
אני מתלבשת בשקט ולא יוצרת עם שנאל קשר עין.
״מושלם, אני אוהבת לגרום לך להראות כמו זונה ולא כמו החנונית התמימה שאת״ היא צוחקת ברוע ואני ממשיכה לשתוק.
״בואי אחרי תיה, לא לדבר, לא לעשות רעש, ולא לגעת בכלום״ שנאל דורשת ויוצאת מהחדר, יורדת במדרגות כשאני אחריה.
אני ממש עייפה, הראש שלי כואב מרוב עייפות והידיים והשדיים שלי אדומים וכואבים.

״שבי״ שנאל מצביעה על הספה ואני מתיישבת.
שנאל הולכת למטבח ומכינה לעצמה קפה, מתיישבת עם כוס הקפה על הספה לצידי.
״תיה, בכל פעם שאנקוש באצבעות שלי תרדי על הברכיים מולי ותעסי את הרגליים שלי״ היא מוסיפה עוד חוק ואני נאנחת ביאוש.
מהנהנת לאט
״את יכולה להגיד משהו אם את רוצה״ היא מושכת בכתפיה ולוגמת מהקפה שלה.
״שנאל אני...אני רוצה לחיות כמו נערה נורמלית ואני לא זונה ולא כלבה ו...גם אבא שלי לא אוהב את זה שאני מקשיבה לך להכל ו...״ אני מגמגמת ובולעת את מילותיי בלחץ.
״תיה,״ שנאל מחייכת וטופחת על ברכיה, ״שבי״ היא מצווה ואני מתיישבת על ברכיה.
שנאל מחייכת ומלטפת את שערי, ״מעולם לא הכאבתי לך, ולא הכרחתי אותך, את מצייטת לכל ציווי שאני נותנת לך בלי להסס, ואת יודעת למה זה?״ היא מחייכת ונושכת את שפתיה התחתונה בחרמנות
״למה?״ אני לוחשת במעט חשש ומסתכלת על השפה שלה בזמן שהיא נושכת אותה.
״כי את חרמנית קטנה , כי כשאני בסביבה שלך את לא מצליחה לחשוב מהראש, את חושבת מהכוס הרטוב שלך״ שנאל מחייכת וחופנת את התחת שלח בידיה, מקרבת אותי אליה כשאני על ברכיה.
״יש בעולם הזה שולטים ויש נשלטים, ואת תיה, אני יכולה לראות בעיניים שלך כמה את זקוקה לכך שישלטו בך, לזה נועדת״ שנאל מורידה לאט את השמלה שרק לבשתי לא מזמן.
״נועדת להיות הזונה האישית של שנאל״ היא מחייכת ובוחנת את גופי כשרק הלבשה תחתונה על גופי.
״את רואה תיה?״ היא לוחשת ומלטפת את הציצי שלי, ״רק דיברתי על שליטה וכבר התחתונים שלך רטובים, אני מרגישה את זה על הירך שלי״ שנאל מגחכת.

פניי מאדימות ואני משפילה את מבטי, מבינה שעליי להתרגל להרגשה של להיות מושפלת על ידי שנאל.
שנאל נוקשת באצבעותיה ואני יורדת מברכיה, יורדת על ברכיי מולה ומתחילה לעסות את רגליה כשצמרמורת חולפת בכל גופי.
״זונה שלי...״ שנאל לוחשת ומלטפת את ראשי.

״שנאל? את ערה?״ אני מרגישה את פניי מאדימות לחלוטין כשלא אחרת מאשר ׳אמא׳ נכנסת לסלון ומדליקה את האור.
היא בוחנת את גופי כשרק הלבשה תחתונה עליו ואת ידיי מעסות את רגליה של שנאל.
״אמא״ שנאל מחייכת ונראת רגועה לגמרי מהסיטואציה.
״תיה, תפסיקי״ שנאל דורשת וקמה על רגליה, רצה לאימה ומחבקת אותה.
אני מעבירה את שערי אל מאחורי אוזניי ובוהה ברצפה, לא מעיזה להסתכל על אף אחת מהן.
״אמוש, את לא מבינה מה גיליתי״ שנאל מחייכת ומושכת את ידה של אימה, מושיבה גם אותה על הספה.
״לתיה שלנו אין שכל,״ שנאל צוחקת, ״היא כזאת חרמנית נואשת שכל דבר שאומרים לה לעשות היא עושה מיד, בלי להסס אפילו לא קצת״ שנאל מחייכת ובוחנת את פניי האומללות.
׳אמא׳ מלטפת את שערי ומרימה את סנטרי עם אגודלה.
״זה תמיד או שהן יפות או שיש להן שכל״ היא מגחכת
״היא יכולה להיות הזונה שלנו כשאבא נוסע לעבודה! במקום לשלם לרינה המכוערת אפשר להשתמש בחרמנית הזאת״ שנאל מחייכת ומורחת את רגליה על השדיים שלי.
אני מושכת באפי ועוצמת את עיניי בגועל.

״כן...״ ׳אמא׳ לוחשת, ״אני אבדוק את זה,״ חיוך מתפרס על פניה, ״תעלי לישון שנאל, אני אברר כמה דברים עם תיה״ היא מחייכת ברוע.