תיה המקוללת

עוצמת הקללה

אמא לוקחת אותי אל פינת הסלון ואני מבחינה בפינה שלא שמתי לב אליה עד היום.
וו תלייה מופיע בכמה נקודות בקיר ובכמה נקודות ברצפה.
אמא אוזקת את שתי ידיי אל וו שנמצא באמצע הקיר ומלטפת את פניי בחיוך.
היא מפסקת את רגליי בבעיטה כואבת ובוחנת פעם נוספת את גופי העירום.
״לא מגיע לך בכלל לישון כלבה, אבל אהיה רחמנית בגלל שזה היום הראשון שלך בתפקיד״ היא אומרת ולוקחת חבל, היא קושרת את רגליי בפיסוק אל שני ווים שנמצאים ברצפה מה שגורם לי להיות בפיסוק חד מאוד.
אני נשענת על הקיר בכאב ומרגישה את כל גופי נמתח.
״כל כך חרמנית״ היא מגחכת וקושרת על פי בד, מה שלא מאפשר לי לדבר.
״זה לא מספיק, את עדיין לא נראת נחותה כמו שאת צריכה להראות.״ היא אומרת בחוסר סיפוק ובוחנת אותי פעם נוספת.

״אמא?״ קולה של שנאל נשמע מאחורי אמא והיא מסתובבת אל שנאל בחיוך.
״מותק, תראי״ אמא אומרך בחיוך ומצביעה עליי.
שנאל בוחנת אותי בחיוך ומתכופפת, מביטה בעיניי במבט אכזר.
״את הולכת להיות זונה נהדרת, נכון תיה?״ היא שואלת בחיוך ואני שותקת.
״שאלתי אותך משהו! אז תעני!״ היא מרימה את קולה וסוטרת לי בחוזקה.
ליבי פועם בחוזקה באוזניי ואני מתנשפת במהירות מעוצמת הסטירה.
שנאל קמה ומביטה בי בגועל.
״תעזבי אותה אמא, שתישן ככה.״ שנאל אומר בחוסר עניין ועולה בחזרה במדרגות.

בבוקר, אני מעט מופתעת מכך שהתנוחה לא הקשתה עליי לישון.
אני פוקחת את עיניי בעייפות ומרגישה את כל גופי תפוס.
איברי קר ורטוב וידיי כואבות מכך שהיו כל כך הרבה זמן למעלה.
הראשונה שיורדת במדרגות, היא לא אחרת מאשר אמא.
״בדיוק באתי לראות מה איתך, את ערה כבר הרבה זמן?״ היא שואלת בצחוק מר ומתקדמת אליי.
״בוא נראה עד כמה הקללה שלך אמינה, אני רוצה לראות אם תזכרי את כל החוקים שנתתי לך אתמול.״ היא אומרת בחיוך ומשחררת את ידיי.
אני נאנחת בכאב כשידיי מתרסקות על הרצפה ואני מסובבת אותן מעט.
היא מורידה את הבד מפי ומשחררת את רגליי מהווים.
אני נעמדת על ארבע, מרגישה את פניי סמוקות לגמרי ובוהה ברצפה.
״יפה, המוח הקטן שלך זכר חוק אחד בינתיים״ היא צוחקת ומתיישבת על הספה.
אני מתובננת באמא, שפתאום נראת לי יפיפייה להפליא, ומיד משפילה את פניי הסמוקות.
״בואי לפה כלבה״ אמא מחייכת ואני הולכת על ארבע לכיוונה.
״כן הוד מעלתך״ אני ממלמלת ונעמדת על ארבע מולה.
היא מלטפת את שערי ומחזיקה בסנטרי, מרימה את מבטי לעיניה.
עוזרת הבית מגישה לאמא כוס קפה ואמא מהנהנת בתודה בזמן שנעשנת לאחור על הספה ולוגמת מהקפה באיטיות.
היא כל כך יפה.
אני מביטה בשפתיה המלאות ומרגישה את ליבי פועם בפרעות, אני כל כך רוצה לנשק אותה.
אבל אסור.
אסור דבר ללא אישור שלה.
היא מפסקת מעט את רגליה ואני מבחינה בכך שהיא לא לובשת הלבשה תחתונה, והכוס היפה והחלק שלה קורא לי.
כל דבר בה טהור, אלוהים עיצב אותה בקפידה רבה.
סטירה מצלצלת מעיפה אותי הצידה ואני מייבבת בכאב.
״כלבה חרמנית!!! הסתכלת לי על הכוס עם העיניים הזנותיות שלך??״
היא צועקת ודמעות עולות לעיניי.
אני נעמדת על רגליי ומתיישבת על ברכיה של אמא, מלקקת את החזה השופע שלה בעונג בזמן שהיא מגלגלת את עיניה ונשענת לאחור בספה.
״יש לך רשות לדבר, כלבה״ היא פוקדת ואני ממהרת לרדת מברכיה ולחזור לרצפה על ארבע.

״אני מצטערת הוד מעלתך, זה לא יקרה שוב״ אני אומרת במהירות
חיוך יותר גדול מתפרס על פניה ואני משפילה את מבטי, מתבוננת ברגליה היפיפיות.
״הוד מעלתך, אוכל בבקשה לנשק את הרגליים שלך?״ אני מבקשת בבושת פנים, מתפללת בליבי שתסכים לפה המלוכלך שלי לגעת ברגליים האלוהיות שלה.
צחוק מר נפלט מפיה והיא מניחה את רגלה על הציצי שלי.
״את יכולה לנשק כלבה, אבל רק עשר פעמים בכל רגל.״ היא אומרת בקשיחות ואני מהנהנת בשמחה.
אני מחזיקה בידיי את רגל החרסינה היפה שלה ומנשקת אותה לכל אורכה עשר פעמים.
עיניי נוצצות לאחר שאני עוברת לרגל השניה ועושה בדיוק את אותו הדבר.
לאחר שאני מסיימת אני מניחה בסיפוק את שתיי רגליה על הרצפה בעדינות ובוחנת היטב את אצבעות רגליה.

״תודה שלקחת עליי בעלות הוד מעלתך, אעריץ אותך עד יומי האחרון על כך״ אני אומרת כשהדחף להודות לה על כל הטוב שעשתה למעני מתפרץ החוצה.
״את מעריצה אותי כלבה?״ היא שואלת בחיוך ואני ממהרת להנהן
״כן הוד מעלתך, ברור״ אני אומרת ללא לחשוב לשנייה.
״ומה כלבות כמוך עושות כשהן מעריצות את הבעלים שלהם?״ היא שואלת ולוגמת שוב מהקפה שלה.
אני מתכופפת אל רגליה ומלקקת אותן בחיבה.
״מהיום לא צריך להגיד לך את זה כלבה, בכל רגע שאת נזכרת באהבה שלך כלפיי את מלקקת את הרגליים היפות שלי״ היא אומרת בקשיחות.

אני שומעת רעש מאחורי אך לא מעזה להרים את ראשי מרגליה המתוקות של האלוהים שלי.
״כלבה, תגידי בוקר טוב לשנאל כמו שכלבות כמוך אומרות״ אמא אומרת ובועטת בציצי שלי.
אני נאנחת בכאב ומסתובבת על שנאל, בוחנת את גופה הסקסי אני משתדלת להשאיר את הרוק בפי ולא ליירר למראיה בהלבשה תחתונה בלבד ומתקדמת אליה במהירות על ארבע, מלקקת את רגליה במהירות ובחיבה.
שנאל מתכופפת מעט ומלטפת את שערי ומתקדמת לספה, מתיישבת ליד אימה בזמן שאני הולכת אחריה.

״הקללה הזאת הייתה בדיוק מה שהיינו צריכות שנאלי, תראי איך מתאים לה המראה הזנותי והחסר אונים״ אמא אומרת והיא ושנאל פורצות בצחוק.
אני מביטה בהן בחוסר הבנה, לא מבינה מה הן אמרו עכשיו אבל מבינה שכנראה זה לא לרמתי.

״בואי לפה כלבה״ שנאל אומרת ומפסקת את רגליה.
אני מתיישבת אל מול הכוס שלה הטהור ומשתדלת לא להתבונן בו.
״תסתכלי על הכוס היפה שלי״ היא אומרת בחיוך מרוצה ואני מסתכלת על הכוס היפה שלה, בוחנת אותו ונושכת את שפתי התחתונה בחרמנות.
״מה היית רוצה לעשות לכוס הזה כלבה?״ היא שואלת ומלטפת את השדיים שלי.
״לענג אותך...לספק אותו עד שארגיש שעשיתי את שלי״ אני ממלמלת בחרמנות.
״אז קדימה כלבה, תספקי אותי.״ היא אומרת ומאגרפת את ידה בשיערי, דוחפת את ראשי אל תוך הכוס שלה.

אני מלקקת בפראות את הכוס שלה ומוצצת אותו היטב, מתענגת על הטעם המתוק ומלקקת את שפתיי בשביל לא לפספס שום טיפה של הנוזל המתוק.
גניחותיה החזקות של שנאל גורמות לפיטמותיי להתקשות ולביטני לפרוץ בפרפרים בזמן שלחיי מסמיקות.
״את זונה כל כך טובה!״ היא צועקת בעונג כשגומרת על פניי.

בהמשך היום אמא אוכלת מספר ארוחות, ולאחר כל ארוחה שהיא אוכלת היא מוכנה לתת לי לענג אותה בעזרת פי.
את הילרי לא ראיתי במשך כל היום, חשבתי מספר פעמים מה קרה לה, אך לא העזתי לשאול.
שנאל סטרה לי פעמים רבות וחינכה אותי עד שאהיה מושלמת לטעמה.
ואני? אני נהנתי מכל רגע.