"כבר לא חברים הכי טובים"

96 13 5
                                    

(פיץ)
פיץ נזכר שהשאיר את התיק שלו בכיתה, הוא חזר לקחת אותו ומצא שהוא מונח על אחד הכיסאות המסודרים בשורה. הוא לקח את התיק ופתח אותו כדי לבדוק ששום דבר לא חסר, שלפתע ניתז עליו חומר כחול וסמיך שכיסה את כולו בצבע.
לפתע הוא שמע צחוק אפל ומוכר מהצד.

"זה כזה ענק, אני לא מאמין שזה באמת עבד", אמר קיף והמשיך לצחקק.
רו עמדה לידו, היא לא אמרה כלום אבל ניראתה מרוצה.

"למה עשית את זה קיף?!?", דרש פיץ לדעת.

"אני רק רציתי שתרגיש את אותה הרגשה", אמר קיף מבלי לפרט.

"על מה אתה מדבר?" שאל פיץ שלפתע תחושה אפלה הכתה בו, הוא הרגיש כאילו ענן אפור וכבד כיסה אותו, תחושה של בחילה, בגידה, בושה ועצב התערבלה לו בבטן, כאילו מישהו הכה לו בחזה וצחק עליו וכל מה שפיץ רצה לעשות זה לבכות.
"מה זה החומר הזה?", שאל פיץ.

"אז זה התחיל להשפיע סוף סוף? זו סתם מתנה קטנה שקיבלתי מדקס באלובטר, אבל הוא לא קשור לזה, הוא אפילו לא ידע לגבי זה", אמר קיף.

"ולמה בדיוק אתה עושה את זה? אתה החלטת פתאום שאני חלק משפני המתיחות שלך?".

"כל כך אופייני לך, מתנהג כאילו שום דבר לא קרה", אמר קיף. "אתה לא קיימת את ההבטחה שלי! אתה שברת לסופי את הלב, ושיקרת לי!".

פיץ הביט בו באדישות.
"אתה כזה אדיוט קיף, אתה באמת חשבת שלקחתי ברצינות את הבקשה שלך?".

"הייתי צריך לדעת שלא! אתה לא לוקח אותי אף פעם ברצינות, אתה כל הזמן חושב עלי שאני ליצן מגוחך, אתה תמיד חשבת ככה, אבל אתה תמיד היית חבר שלי לפני הכל ותמיד היית שם לצידי ועכשיו אתה!---"

"תפסיק להעמיד פנים!", קטע פיץ את קיף באמצע. "אתה גם בעצמך לא כיבדת את הבקשה שלך, אתה חושב שאני לא יודע כלום? אתה חושב שאני לא יודע שנישקת את סופי?!?".

קיף היה המום וכמה רגעים לא ידע מה לענות.
"איך... איך אתה יודע?", שאל קיף.

"אני הייתי שבור כשזה קרה, לא רציתי להאמין שסופי הפסיקה לאהוב אותי, שהיא בחרה בך, אני לא אמרתי לה כלום כי אני לא רציתי שזה ייגמר, ובסוף היא זאת שניצבה מולי בשערי אוורגלן ואמרה לי שאני זה שלא בסדר ושהיא נפרדת ממני! ואני עדיין לא הזכרתי כלום מעניין הנשיקה שלכם, אז אתה מרוצה?".

קיף היסס לרגע אבל רק לרגע.
"לא, אני זה שנישק את סופי היא לא אשמה בכלום, וזה שהיא לא הזכירה את הנשיקה זה דבר אחר, היא רצתה להגן עלי, על החברות שלי ושלך, אבל כנראה שלא נותר חברות להגן עליה", אמר קיף והלך.

רו נשארה מאחוריו וחייכה.
"אני תיכננתי להתערב באמצע, אבל כנראה שהלורד שיערהורס יודע איך להסתדר בלעדיי, לפעמים", אמרה רו והלכה בעקבות קיף.

גריזל הופיעה מהצללים לצידו של פיץ, הוא נבהל, הוא תמיד שכח את שומרת הראש הגובלינית שלו.
"טוב שרק עכשיו החלטת להופיע, איפה היית קודם שהתכסתי בחומר כחול מלא רגשות אשמה, ושקיף החליט להתעמת איתי בדברים שלא נוגעים אליו?", שאל פיץ.

גריזל הביטה בו במבט אדיש לחלוטין.
"בתור שומרת ראש תפקידי הוא להגן עלייך וזה אינו ממקומי להתערב בנושאים כאלה, ובנוגע לחומר הוא לא מזיק ויורד במים, ולפעמים נכון לך ללמוד לקח מסוים".

"כן הייתה לי תחושה שתעני תשובה כזאות", אמר פיץ.

- פיץ נזכר בלפני כמה ימים שעבר ליד אולם ההרצאות ומצא את רו מחכה בחוץ.

"מה את עושה כאן רו? את לא אמורה להיות צמודה לקיף כל הזמן?", שאל פיץ.

"אבל אני כן משגיחה עליו", אמרה רו בחיוך והצביעה אל תוך הכיתה.

פיץ הציץ פנימה וראה את סופי וקיף מתנשקים.
זה נמשך לפחות מחמש שניות אבל בשביל פיץ זה נמשך נצח, הוא רץ מהמסדרון למקום פתוח יותר לנשום אוויר, לברוח מהסצנה המתמשכת הזאות בראש שלו ללא הפסק.

כמה ימים אחר כך קיף עצר אותו, פיץ חשב שאולי הוא בא כדי להתוודות על מה שעשה ולהתנצל אבל כנראה שהיה מדובר במשהו אחר.

פיץ אתה לא צריך להמשיך להתנהג כאילו אתה לא יודע כלום, שנינו יודעים על הרגשות שלי לסופי ויש לי תחושה שגם על הבקשה שאבא שלך ביקש ממני", אמר קיף.

"כן זה נכון", אמר פיץ.
"ולגבי זה שאתה שקרן בוגד" חשב פיץ.

"אבל אני עדיין החבר הכי טוב שלך, אז כיבדתי את הבקשה ולא עמדתי לך בדרך".

"אז מה אתה רוצה להגיד בעצם?", שאל פיץ.

"אני רציתי לבקש ממך בקשה משלי, בבקשה כל זמן שאתה קרוב לסופי, כל זמן שאתה מחזיק לה את היד מספר לה בדיחה או לא יודע מה... פשוט, תשמור עליה, תן לה להרגיש שהיא הבחורה הכי מיוחדת בעולם, תקשיב לה ובבקשה אל תשבור לה הלב, תדאג לה", אמר קיף.

"זה יעזור לך לא להרגיש אליה רגשות יותר?", שאל פיץ עדיין באדישות.
"כאילו זה משנה משהו באמת", חשב פיץ.

"מה זה משנה, היא אוהבת אותך", אמר קיף.

פיץ הביט בו וחייך אליו חיוך חברי.
"נכון אתה צודק, סליחה שהייתי תוקפני", אמר פיץ.
"נקווה שהטענות שלך הם מה שיצילו אותך קיף סנסן", חשב פיץ בראשו היה מלא זעם.

קיף אמר לו משהו אבל הוא הפסיק להקשיב הוא אפילו לא ידע מה ענה לו אם בכלל, הוא התחמק ממנו כל שארית היום ודמעות זלגו לו מהעיינים כשהביט לכיוון סופי, הוא ידע שלא הולך להישאר חבר שלה לעוד הרבה זמן.
לטחר כמה ימים סופי התקשרה אליו וביקשה לבוא לאוורגלן, לפיץ הייתה תקווה שוב אולי הכל יהיה בסדר למרות הכל....
************************************
סליחה שלא העליתי הרבה זמן🙏
זה פשוט שהייתה לי בעיה מוזרה כזאות שכל פעם שכתבתי זה מחק לי אבל הכל הסתדר, מקווה שאהבתם❤️
************
תנו בכוכב ☆



משהו שלא סיפרתיWhere stories live. Discover now