משהו שלא סיפרתי

"הפעם האחרונה"

(סופי וקיף)
מלא התרגשות נקש קיף על דלתה של סופי, סופי ששמעה את הנקישות ניגשה מהר אל דלת חדרה לפתוח אותה, קיף כבר היה יכול להרגיש את כל הרגשות האופיינים לה מעבר לדלת, כשפתחה את הדלת רגשותייה הפכו לחזקים יותר ונרגשים יותר, "היי", אמרה סופי.
"שלום פוסטר", ענה לה קיף חזרה בחיוך הכובש שלו.
סופי חייכה אליו חזרה, פרפרים השתוללו לה בחזה קרוב לאיפה שהלב שלה פעם חזק כל כך וכמעט ניסה להימלט החוצה.
קיף הרגיש את אותה התחושה ולא רק בגלל שהיה אימפת, כל פעם שסופי חייכה אליו צמרמורת פשטה בכל גופו.
"איפה רו?", שאלה סופי.
"היא הסכימה לי ללכת בלעדיה בגלל... טוב אני אסביר אחר כך, אבל את חושבת שתוכלי לעשות אותו הדבר עם סנדוור?" שאל קיף.
סופי חייכה אליו היא שמחה לדעת שהוא תיכנן עבורם משהו לעצמם, למרות שקיף היה נבוך מעט.

"אין מצב שאני משאיר את סופי לבד", אמר סנדוור מהמסדרון.

"נו קדימה גיגנאטור אתה לא סומך עלי?", אמר קיף עם חיוך, סופי הזדהתה עם החיוך הזה וציחקקה.

"אפילו לא כשרו לצידך", ענה סנדוור.

"אאוץ', הלב שלי אני לא יודע אם אוכל לעמוד בזה", אמר קיף כשהוא אוחז בחזה שלו בדרמטיות.
סופי צחקה, "אני רואה שהתאמנת על זה הרבה", אמרה סופי.
קיף חייך אליה וסופי לא ידעה איך היא מסוגלת לחייך אפילו יותר.
היא ניגשה לסנדוור ולחשה לו משהו באוזן שגרם לו צבע ירוק מסמיק על הפנים.

"אוקיי", אמר סנדוור. "אני חושב שתוכלו להסתדר בעצמכם וגם נוביטי עדיין מגנה עלייך בקרקעית האדמה, רק אל תשכחי את זה למקרה שתצתרכי אותה", אמר סנדוור.

"אני מבטיחה לך סנדוור שהכל יהיה בסדר", אמרה סופי שלמען האמת הייתה מעט מרוצה מעצמה.

"אני מקווה שכן", אמר סנדוור שניראה מעט מודאג.

קיף אחז בידה של סופי וגרר אותה אל מחוץ אחוזת הייבנפילד, כשהגיעו לאורוות האליקרונים היה חייב לעצור ולשאול את סופי.
"מה אמרת לו כשגרם לו להגיב ככה?", שאל.
סופי חייכה אליו חייך זדוני, "כלום, רק שיש לי באייפוד שלי סרטון שלו רוקד ביחד עם גריזלה במכנסיים צמודים", אמרה סופי.
קיף הביט בסופי בהלם מוחלט, את חייבת להראות לי את זה אחר כך.
סופי חייכה אליו ולא ענתה, מה שגרם לו פרפרים בבטן.
"אז למה הבאת אותי הנה?", שאלה סופי.
"או כן זה, אני רק חשבתי על... הדייט המושלם עברונו? אם זה בסדר מבחינתך? אני כמובן לא רוצה אם--"
"קיף!", קטעה אותו סופי באמצע.
"כן?", שאל קיף.
"אתה מדבר יותר מדי", אמרה סופי, וציחקקה.
קיף חייך ושיחרר את סליבני מהכלוב שלה, היא דהרה במהירות לכייונם בשידורים חוזרים של "קיף! סופי! קיף! סופי!"
סופי חייכה אל סוסת האליקרון וליטפה אותה באפה.
"אני מנחשת שאת שמחה לראות את קיף?", אמרה סופי.
"כמובן שהיא שמחה", אמר קיף. "אני הרי האלף האהוב אליה", אמר עם חיוך.
"אחריי", אמרה סופי בחיוך.
אז מה תיכננת?", שאלה סופי. "אנחנו הולכים לרכב על האליקרונים?".
"אממ... האמת שאני חושב שניקח רק את סילבני איתנו", אמר קיף.
"לאן?", שאלה סופי.
קיף חייך אליה חיוך חולמני ונלהב בו בזמן.
"לכל מקום שרק נרצה".