אני אגרנית כפייתית.
קוראים לזה אגרנופוביה (לפי אמא שלי. שלומדת עכשיו פסיכולוגיה)
וזאת מחלת נפש (הבעיה הנפשית היחידה שאמא שלי לא מכחישה)
רק שתבינו. זרקתי 10 שקיות (או תשע וחצי). לא כולל כל הדברים שנתתי. וכל המדפים שלי מפוצצים (למרות שהשולחן הרבה יותר ריק. וגם הרצפה)
בעיקרון סיימתי לנקות (כאילו דה) אבל אמא שלי עדיין רוצה לעבור איתי על מגירות מסוימות ושאני אזרוק משם דברים (לא יקרה אמא)
אני שונאת לסדר
אין לי בעיה עם ניקיון
אבל סדר... זה כבר סיפור אחר
שונאת את פסח!
זה משתלב נהדר עם היותי פרפקציוניסטית
YOU ARE READING
ספר חפירות 2
Randomציטוטים נחמדמדים וסיפורים מצחיקים (בערך) מהחיים שלי וסתם מידע לא חשוב פריקות מהתקפי רחמים עצמיים פשוט הכל
