"את רוצה להיות קיימת אבל מפחדת להיות קיימת"
הפסיכולוגית שלי מכירה אותי כל כך טוב. יש משפטים שהיא אומרת והם תיאור מדויק שלי, של המחשבות שלי, הרגשות שלי, האישיות שלי
לאחרונה שאני באה אליה פשוט מחכה לי טישו ליד המקום שאני יושבת בו... אני בוכה אצלה יותר מדי פעמים... אני מרגישה קצת יותר בנוח לבכות לידה... אבל הייתי מעדיפה שזה היה קורה בשירותים, עם דלת סגורה ודלת נעולה
למה כל כך קשה לי לבכות לבד?!
ואתמול נפגשתי איתה ובסוף הפגישה היא אמרה לי שאני צריכה לדבר עם ההורים שלי
הצילוווו
ועכשיו אני לא מפסיקה לחשוב, איך אני עושה את זה, מתי אני עושה את זה, מה אני אומרת להם קודם ואולי לדבר איתם על עוד נושא
קיצר, אני אבודה
ומחר (טכנית היום) יש לי מבחן במתמטיקה
שהציון שלו ממש משפיע על הציון הסופי
אני עומדת לאכזב את כולם
לקבל בלאק אאוט במבחן (שגם ככה לא ידעתי אליו את רוב החומר)
לקרוב לבכות, לצרוח, לרצוח, לראות מטושטש... אני פשוט...
מהי הדרך הקלה ביותר למות?
(אני לא אעשה את זה, אבל אני רוצה לדעת את זה בכל זאת... תכנית גיבוי מספר כלשהו)
YOU ARE READING
ספר חפירות 2
Randomציטוטים נחמדמדים וסיפורים מצחיקים (בערך) מהחיים שלי וסתם מידע לא חשוב פריקות מהתקפי רחמים עצמיים פשוט הכל
